אירועים | מערכת חשיפה לצפון | 19.04.2012

טקס יום השואה תשע"ב – דברי מנכ"ל המכללה יוסי מלכה

המחוייבות היהודית והאוניברסאלית למנוע הישנות הטרגדיה שאין דומה לה בתולדות האנושות, מחייבת לזכור מה שקרה על אדמת אירופה באותם ימים.
עוד בנושאים:

67 שנים חלפו מאז הופסקה פעילותם השטנית של בתי-החרושת למוות, שהפעילו הנאצים ועוזריהם. ממדיה של השואה הנוראה מזעזעים מכדי להיתפס, מצמררים מכדי להתקבל ולהבין. המרוץ אחר הזיכרון חשוב וחיוני היום יותר מתמיד. הניצולים החיים בקרבנו הולכים ומתמעטים ואיתם זכרונות השואה והצלקות, שמעולם לא הגלידו.

בשנים האחרונות עושה "יד ושם" מאמצים עילאיים לאסוף את שברי הזיכרון האחרונים של בני החיים למעננו ולמען הדורות הבאים. אני אינני בן למשפחה ניצולת שואה, שכן סביי וסבותיי נולדו וחיו בצפון אפריקה באזורים, שלא נכבשו ע"י הנאצים.

שברי הזיכרון הפרטי שלי נובעים בעיקרם ממסע בן עשרה ימים שקיימתי על אדמת פולין כאדם בוגר, שליווה תלמידי בית-ספר וכן מספרים ומסמכים, שקראתי ואשר קיבצו עדויות וסיפורים אישיים של אותם, שעברו את התופת הקשה ומסע ההשרדות הבלתי-אפשרי ויכלו לו בכוח הרוח ותעצומות הנפש.

הזיכרון שלי נע ומטלטל כל פעם בין קצוות – הסיור על אדמת פולין והמפגש עם הגטאות ומחנות ההשמדה חשף את ממדי השיטה השטנית, שהצליחה להמית מיליונים מבני עמנו – ילדים, נשים, זקנים וטף. המפגש האישי עם שבילי המוות, מסילות הרכבת, ערמות הנעליים והשיער, הקרמטוריום (משרפות), מקלחות החנק וגדרות התיל. מערכת שלמה שתפקידה לזרוע הרס, מוות ודיכוי הרוח האנושית. כל אלו נצרבו בתודעתי והפכו פרק חשוב וכואב של עמנו מסיפור היסטורי כואב לעדות ראייה מצמררת ובלתי-נתפסת המותירה בי רושם בלתי נשכח, שישאר איתי כל חיי.

במהלך הסיור נמלאתי כעס, זעם עצום וכאב שפשט בכל חלקי גופי. חלק מאותו כאב חוזר ופוקד אותי בכל מפגש, שיש בו חיבור כזה או אחר לשואה.

חלק אחר וחשוב מהזכרון אותו אני נושא, נוגע לעדויות הניצולים אותן קראתי במרוצת חיי ומהמפגשים הבלתי אמצעיים, עם ניצולי שואה, שהצליחו להתגבר על מחסומים רבים ולספר את סיפורי הגבורה האישיים שלהם. מתוך העדויות ניבטת העוצמה ותעצומות הנפש של מי שעברו את השואה ויכלו לה.

מסע בעולם זרוע מוות הצמיח כוח רצון אינסופי לחיים חדשים, צמיחה, בנייה ואמונה בצדקת העם היהודי ובזכותו להתקיים.

מתוך המוות וההרס שהיו מנת חלקם צמחו יכולת העשייה והיוזמה, היצירה, החזון וההתחדשות המופלאה של העם היהודי במדינתו.

את המפגש המטלטל הזה בין הרס ומוות תהומיים לעוצמת הקיום היהודי היום מטיב לתאר אייל לוין בשירו – "שער הקשת":

סטודנטים, וחברי סגל, כיהודים וכבני אנוש אנו מחוייבים לזכור ולהזכיר, האחריות מוטלת על כולנו! המחוייבות היהודית והאוניברסאלית למנוע הישנות הטרגדיה שאין דומה לה בתולדות האנושות, מחייבת לזכור מה שקרה על אדמת אירופה באותם ימים.

קולם של מיליוני היהודים הנרצחים והניצולים כמוהו כקול צלול וברור לקדש את החיים ולדבוק בערכי המוסר. דבקות בערכי המוסר היא ערובה למנוע הישנות רצח עם ולהבטיח עתיד טוב יותר למין האנושי. כעם שעבר את השואה עלינו לזכור תמיד לנהוג אחרת. להיות טובים יותר, מוסריים יותר, אנושיים יותר ולשאוף לשלום ואהבת האדם. התנהגות כזו מחייבת עמידה אקטיבית מול הרוע, התעמתות איתו ולעיתים גם לשלם מחיר כואב ויקר בגינו. עלינו לעמוד בנחישות מול גילויי הגזענות הפוקדים חלקים בתוך החברה שלנו ולהוקיע בכל דרך את נושאיה ודובריה. עלינו לכבד ולאמץ את הצו שהותירו לנו ששת המיליונים להקים בית לאומי לעם היהודי ולהנהיגו בדרכי מוסר ומתוך אהבת האדם באשר הוא.

 

תהייה נשמתם של ששת המיליונים צרורה בצרור החיים.

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה