מקומות | מערכת חשיפה לצפון | 21.02.2012

בית לבן, גג אדום, דשא ירוק וקהילה – מה גורם למשפחות צעירות לעזוב את המרכז ולעבור לגור בצפון המרוחק?

מחקר שנערך ע"י פרופ' שמואל שמאי וד"ר שרה ארנון מהמכללה האקדמית תל-חי ומהמכון לחקר הגולן, בדק מה מאפיין את המשפחות הללו, המהגרות מהמרכז לפריפריה הצפונית של הארץ

בית לבן, גג אדום, דשא ירוק וקהילה מחקר אשר בדק מה גורם למשפחות צעירות לעזוב את המרכז האורבני ולעבור לגור בפריפריה הצפונית והמרוחקת של הארץ

בעשור האחרון, אנו עדים למגמה חדשה שהולכת ותופסת תאוצה:  משפחות צעירות, לרוב עם ילדים קטנים, קמים יום אחד, אורזים את המטלטלים, עוזבים מקומות עבודה מסודרים, דירה שהייתה ברשותם, נפרדים מהחברים והמשפחה ועוברים לגור בפריפריה הצפונית, המרוחקת והמנותקת של מדינת ישראל.

מחקר שנערך ע"י פרופ' שמואל שמאי וד"ר שרה ארנון מהמכללה האקדמית תל-חי ומהמכון לחקר הגולן, בדק מה מאפיין את המשפחות הללו, המהגרות מהמרכז לפריפריה הצפונית של הארץ, מה הם המניעים הגורמים להם לבצע את המעבר, מה הציפיות והשיקולים המסתתרים מאחורי הצעד המשמעותי הזה, ומה תחושותיהם בצפון והאם הם אכן, מוצאים מענה לצרכיהם.

המחקר נערך עבור המועצה האזורית גולן, המועצה המקומית קצרין והרשות לפיתוח הגליל והוא הוצג בכנס מדיניות חברתית: "מרכז ופריפריה"  שהתקיים במכללה האקדמית תל-חי.  המחקר כלל  403 תושבים אשר 31% מהם היגרו לישובים קהילתיים  40% היגרו למושבים ו- 29% עברו להתגורר בקיבוצים .

ממצאי המחקר מראים כי מדובר בהון אנושי גבוה של המהגרים: לכ-42% מהם יש לפחות תואר ראשון, כ-70% מהם בעלי משלח יד אקדמי, בעלי מקצועות חופשיים וטכניים או מנהלים, ל- 95% מהם בעלות על הבית בו הם מתגוררים, 90% מהם בעלי רכב.

קריית שמונה במבט עלנהר החצבאני

 

 

 

 

 

 

 

מאפייני התעסוקה

שלהם מראים כי 74% עובדים כיום במקצועם וכ –90% מהם עובדים באזור הצפון (29% עובדים בישובים בהם הם מתגוררים, 61% עובדים במקומות שונים בצפון) וכ- 10% ממשיכים לעבוד באזור המרכז. במקביל, העידו משתתפי המחקר כי מאז הגעתם לצפון עבדו ב-2.2 מקומות עבודה בממוצע, ו -70% ציינו כי הם מחפשים עבודה, כלומר הם סבורים שהעבודה בה הם עובדים אינה מתאימה להם או רווחית מספיק עבורם.

לדברי ד"ר שרה ארנון: "התמונה הכללית המצטיירת היא, אם כן, של מהגרים בעלי הון אנושי גבוה, שיש פער בין כישוריהם וציפיותיהם בתחום העבודה לבין המציאות של תעסוקה לא יציבה וחיפוש אחר תעסוקה הולמת. רוב משתתפי המחקר, מגדירים את מצבם הכלכלי כבינוני".

עוד מגלה המחקר כי הגיל הממוצע של המהגרים לצפון הוא 39, ממוצע הילדים של משפחות המהגרים לצפון עומד על 2.6.

ומה הם המניעים הגורמים למשפחות לעבור להתגורר בפריפריה הצפונית?

91% מהמשתתפים הצביעו על איכות סביבתית, 87% טענו כי הרצון לגור בסגנון כפרי הוא שהניע אותם, 75% ציינו כי שיפור רמת הדיור והרצון לחיות בבית פרטי, 66% אמרו כי הנושא הקהילתי וחיי החברה הם שהשפיעו על המעבר ומניעים נוספים שצוינו הם: מחירי הדירות, קהילה תומכת, זיקה לאזור, חלוציות, מניעים אידיאולוגיים,  תעסוקה מתאימה, וקרבה לעבודה.

ומה היא מידת שביעות הרצון מהמעבר לפריפריה הצפונית והאם הציפיות נענו?

87% טוענים כי הם שבעי רצון מהאיכות הסביבתית, 85% מרוצים מהמגורים בבית פרטי, 77% שמחים מהחיים בסגנון הכפרי, 58% מרוצים ממחירי הדירות, 52% מרגישים זיקה לאזור, 47% טוענים כי מצאו חברה מתאימה, 42% מרוצים מהקהילה התומכת, 41% שבעי רצון מהאווירה ביישוב. רק 31% ציינו כי הם מרוצים מהקרבה לעבודה, 22% בלבד טענו כי הם שבעי רצון מהתעסוקה באזור, ו-6% בלבד מרוצים מההכנסה הגבוהה.

ממצא חשוב העולה מהמחקר מצביע על כך שרוב המהגרים (62% ) מעריכים כי יישארו בצפון כל חייהם.

לדברי ד"ר ארנון: הממצאים העולים מהמחקר מצביעים על מהגרים שרבים מהם עשו אכן שינוי גדול במעבר לצפון, מחיים במרכז העירוני לפריפריה כפרית מרוחקת. נראה שבחירתם הייתה מודעת ומכוּונת יעד מראש, למרות, שזו, למעשה, תגובת נגד למודרניזציה.

התמונה הכללית, מעידה על כך שהמהגרים לפריפריה אינם קבוצה חלשה, נהפוך הוא, רוב המהגרים הם באופן כללי בעלי הון אנושי גבוה מבחינת השכלתם ומשלחי היד שלהם. אנשים חלשים יחפשו דיור זול או הזדמנות בשכונות מרוחקות במרכז הארץ, הם לא יבצעו שינוי משמעותי שכזה, מכיוון שהוא סוג של "מותרות" שרק אנשים ברמה סוציו-אקונומית בינונית ומעלה, יכולים להרשות לעצמם.

מעבר לכך מדובר באנשים

שגורמי המשיכה העיקריים שלהם להגירה הם מתחום מה שמכונה בספרות המקצועית  "ערכים פוסט-מטריאליסטיים" ולא חומריים. ממצאי המחקר מראים כי ההגירה לצפון נובעת בעיקר מחיפוש אחר איכויות חיים – איכות דיור, איכות אקולוגית ואיכות חברתית-קהילתית. הפריפריה מציעה למהגרים איכויות אלה בסביבה ירוקה בקרבת הטבע, סביבה שיש בה פחות פשע ואלימות והמספקת תחושת ביטחון. היא מציעה קהילה משמעותית, מלוכדת ומאופיינת בהון חברתי של עזרה הדדית, המספקת סביבה איכותית למימוש עצמי, לגידול הילדים ולחינוכם ותורמת לאיכות חיי המשפחה. מאפיינים אלה השתלבו בגורם מוביל מרכזי נוסף: הרצון בשיפור הדיור. נראה שהמניע של מימוש החלום על בית צמוד קרקע הוא חלק בלתי נפרד מהמניעים הערכיים האחרים של איכות חיים. כן נראה, שמאפייני איכות החיים שיש בפריפריה חשובים למימוש ערכי חיים משמעותיים בעבור המהגרים, ולכן הם גברו הן על היצע מקום המגורים הקודם, בפרט במרכז העירוני, והן על חולשות הפריפריה מבחינת הריחוק הפיזי, האפשרויות הדלות יותר של פרנסה ותעסוקה, איכות השירותים ואפשרויות התרבות והבילוי".

"כמו כן" אומרת ד"ר ארנון, "נראה כי למהגרים לצפון אין תחושה של פריפריה – כלומר של אזור חלש ונחות – אלא להפך, הם מתייחסים לאזור כבעל איכויות משלו: איכויות קהילתיות ואפשרויות למגע בלתי אמצעי עם הטבע, בשילוב דיור כפרי  בבית צמוד קרקע הנתפס כאיכותי. הסיבות להגעתם נבעו יותר מהרצון בשיפור תנאי דיור ואיכות חיים, אך בתוך זמן קצר יחסית התווספה לכך הרגשה של גאוות יחידה, של "בית" אזורי, של שייכות לקהילת המגורים ולקהילת המקום".

 

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה