אירועים | מערכת חשיפה לצפון | 07.07.2013

חומר מקומי – תערוכת סוף השנה של המכון לאמנויות תל-חי

פרוייקט הגמר של תלמידי המכון לאמנויות בתל חי מהווה משימה, המסכמת שלוש שנים של לימוד, עשייה ויצירה. האמן הצעיר מציג אמירה כללית ופרטית כאחד: תמהיל של מחשבות וזכרונות, שאיפות, ומאפייני אישיות, אשר באמצעותם בוחנים היוצרים את עצמם, זהותם, ומקומם בחברה.

אהבתם? עשו Like שנדע.
יש לכם משהו להוסיף? תנו Comment שנשמע.

פרוייקט הגמר של תלמידי המכון לאמנויות בתל חי מהווה משימה, המסכמת שלוש שנים של לימוד, עשייה ויצירה. האמן הצעיר מציג אמירה כללית ופרטית כאחד: תמהיל של מחשבות וזכרונות, שאיפות, ומאפייני אישיות, אשר באמצעותם בוחנים היוצרים את עצמם, זהותם, ומקומם בחברה. רעיונות אלו מתגבשים לכדי ביטוי צורני תוך תהליכים מחשבתיים והתנסויות בטכניקות עבודה שונות, בחירה מוקפדת ומודעת של חומרים ההולמים את אותם רעיונות, ובנייתם של כל אלו לכדי מכלולי יצירה.

פתיחת התערוכה תתקיים ביום חמישי, 11.7.13 בשעה 19:30

קמפוס מזרח, בנין 3 קומת הכניסה, המכללה האקדמית תל-חי.

התערוכה תהיה פתוחה בין התאריכים: 26.7.13 – 12.7.13

שעות הפתיחה: א'-ה' 10:00-14:00 ו- 16:00-20:00 | ו' 10:00-14:00

 

עמלי עזרא - מובילה את הצופה במסלולי חיים וזכרונות, המחברים מקומות וזמנים, משאירים חותם של כפות רגליים וטביעות אצבע. הסימנים שאדם משאיר אחריו כאשר הוא עובר בינינו מהווים אישור להיותו, עדות לקיומו. העברתם למימדים הגדולים יוצרת ריחוק, המוחשי הופך למופשט.

איילה כספי - מצוייה בחיפוש אחרי המאתגר, המרגש והבלתי מוכר. להתנסות ולהעז הוא שם המשחק בעבודת הקדרות. ההליכה אל הבלתי נודע מושכת ומרתקת, מאיימת- ומתגמלת. שילובי חומרים והטקסטורות העשירות יוצרים תהיה, האם הכדים מודרניים- או שמא מוצגים ארכיאולוגיים, אכולי פגעי הזמן.

במעגלים של התקרבות והתרחקות, הליכה מן הסגור אל הפתוח ושוב אל הסגור, יוצרת גפן ברקל מהלכים של בדיקת גדרות, שערים ובריחים. הרפת, הקיבוץ, גבול הדרום. להישאר או ללכת? לברוח ולהתרחק, או לחזור? תחושת הבית והשייכות המוקפת גדרות מקנה בטחון מתעתע, אך מגבילה וסוגרת בו בזמן.

 לוטם גרדשטיין - משוטטת בשבילי הטבע. כדרכן הקדומה של נשים, היא מלקטת ואוספת את צמחי ילדותה המוכרים. עליהם ופרחיהם של אותם צמחים מוטבעים נגזרים במתכת, נשזרים למאגר של קערות וסלים, למיכלי איסוף. הפעולה היא פעולה קמאית ובסיסית של בניית קן, בית ומשפחה.

מיכלי הבשמים של נעמי בן זמרה פונים אל המקום הפנימי והשמור ביותר, הגרעין המכיל את כוח החיים והתשוקה. קשר עמוק נבנה בין הריח משיב הנפש ומעורר החיות, לבין הצבע- אשר גם לו כוח להפיח חיים ותשוקה. כל אלו נאצרים בזכרון, נושאים אותנו מן הפשוט, אל המופשט, אל האינסופי.

רותם יחיה - יוצרת מכלולים ומנגנונים, העוסקים בסוגיות של שימור והגנה. על מצעים של עור אורגני ורך, פרושים- רדומים לכאורה, חלקים וחוליות מתכתיים. בנגיעה אחת הם מזדקרים והופכים דוקרניים ומאיימים. באובייקט המעוגל והרך גלום פוטנציאל התקפדות והתגוננות, אשר נועד לשמור ולגונן על החיים.

שמרית סלמון - אוצרת במתכת את זכרון אוסף הבולים של אביה, אשר ליווה את ילדותה ונעוריה. איסוף בולים הוא איסוף ידע, התוודעות לסיפורים קסומים , לצבע ולניחוח של עולמות רחוקים. את אלו היא מעבירה אל המתכת, שומרת אותם כמטמונים יקרי ערך, בתיבות אוצר זעירות.

כרמית כפיר - נושאת איתה אל עולם הצורפות את זכרונות השירות הצבאי, תקופה רבת משמעויות בתהליכי בניית הזהות של רבים. חותכת בחומר הקשה את דמויות הלוחמים, חבריה ליחידה, וכך מקפיאה ומשמרת חלקיקי הווייה טעונים.

שי חדד - משלב חומרי זכרון בכמיהה לטוב. בדיבור אישי וכאוב הוא הופך את מחלתו לקולקציה של תכשיטים. חוליות השידרה השבריריות מדומות לפריכיות אורז. בתהליך העבודה עובר המרקם הפריך והשביר מטמורפוזה, והופך קשיח. תנועתיות מפרקי המתכת גמישה וקלה, משוחררת ונטולת כאב. התהליך כולו מוביל אל גמישות, חופש ושמחה.

"אוספת פיסות של עצמי. מחשבה, חווייה, הרגשה, זכרון, ומנסה לבנות". נטע לבבי בונה כלים באיחוי עמלני של פיסות שבירות ושקופות, למארג של שלם אוורירי ומואר. בתהליכים של חיפוש וגיבוש של זהות, הופך החומרי לרוחני, והאמנות היא האמצעי לומר דרכו את שלא ניתן לביטוי מילולי.

מירה סייד אחמד - עוסקת במקומו של האדם הצעיר בחברה. מתן ביטוי ללחצים המופעלים עלינו ללכת בתלם, להתפשר ולוותר. בתוך אלו- רצונה לבנות לה אישיות ייחודית ונבדלת, בלתי תלוייה בגורמי הסביבה. עבודות הפחם רבות עוצמה. הן דנות בחומר השחור והשרוף לאו דווקא כדבר שנכחד או התכלה. עבורה, משמר הפחם את זכרון צורת המקור של העץ, ויש בו פוטנציאל של אנרגיה וכוח לבעור ולהבעיר.

תימור קובלסקי - "מבקשת להביע את התחושה שלי בעולם הזה". עבודותיה בוחנות את הקיום על אותו קו תפר שבין החיובי לשלילי. נסיון לפשר ולגשר על המתחים הקיימים, על הפערים בין מתינות לקיצוניות, בין המרחיק והמפריד- לבין המקרב בינינו. תנועה מתמדת בין קטבים, תוך חיפוש התווך.

מרכיבי האישיות על הסתירות הפנימיות, מובילים את הדיסוננס הקוגנטיבי של ערן כץ-שלו. העבודות מונעות מנקודות ציון משמעותיות בחייו, נעות בין תא הטייס אל חדר האוכל בקיבוץ, אל הסטודיו ובד הציור. "קיימת הקבלה עמוקה בין הדרך בה אני מתמודד בסטודיו עם הדילמות של ייצוג המציאות, ובין הדרך בה אני מתמודד ב"חוץ" עם המציאות עצמה – תפיסה, פעולה, חוויה. במובן זה, הפרויקט, יותר משהוא אקט אמנותי הינו אקט של יושרה".

להיות, היא מילת מפתח בעבודתה של אורנה רוטנברג. אנו עוברים חיים של שיחה והקשבה, שלל קולות מדברים וקוראים בו זמנית. מקדישים מחשבה ותשומת לב אין סוף לדיבור על העבר ולתכניות עבור העתיד. "העת שנמצאת בדיוק בין העבר לעתיד- היא העת להיות." הפרוייקט קורא לנו להעניק יתר משמעות וחשיבות, דווקא להווה.

 

פתיחת התערוכה תתקיים ביום חמישי, 11.7.13 בשעה 19:30

קמפוס מזרח, בנין 3 קומת הכניסה, המכללה האקדמית תל-חי.

התערוכה תהיה פתוחה בין התאריכים: 26.7.13 – 12.7.13

שעות הפתיחה: א'-ה' 10:00-14:00 ו- 16:00-20:00 | ו' 10:00-14:00

 

לאירוע בפייסבוק לחצו כאן

 

אהבתם? עשו Like שנדע.
יש לכם משהו להוסיף? תנו Comment שנשמע.

 

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה