לימודים | מערכת חשיפה לצפון | 09.06.2013

ספרייה בעידן הפיקסל / אורנה ריין

פינות אכילה ושתייה, מערכת השאלה עצמאית מבוססת שבבים, חדרי למידה קבוצתיים לצד פינות ישיבה, כך פועלת ספרייה בעידן המחשב. ראיון עם מנהל הספרייה החדשה, ד"ר אלון מרגלית

אהבתם? עשו Like שנדע.
יש לכם משהו להוסיף? תנו Comment שנשמע.

שתי שורות של חלונות רחבי ידיים מקיפות את מבנה ספריית מדעי הרוח והחברה החדשה במכללה האקדמית תל-חי, ומכניסות לקומותיה את המרחב בו היא נטועה, הרי נפתלי, עמק החולה והחרמון מתפרשים מכל עבר. חרוט מהופך ששובר את חזית המבנה מכיל לב של גרם מדרגות לולייני המתפתל מעלה עד שהוא עולה לראש הפיר ופורץ לשמיים.

ניכר כי בתכנון המבנה הושקעה מחשבה רבה, מה שרק מחדד את השאלה מה תפקידה של הספרייה בעידן שטף התקשורת, כשהידע והמידע מאוחסנים בחוות שרתים ומוצגים באמצעות פיקסלים על גבי מגוון רחב של פלטפורמות הזמינות לכל סטודנט? מנהל ספריית כור מקבוצת IDB בקמפוס מזרח, ד"ר אלון מרגלית, לא נבהל מהדיון ולדידו, החזון ברור, המטרות נהירות וספרים הם עולם שאינו מצוי בסכנת הכחדה.

כמנהל הספרייה כבר חמש שנים הוא עושה רבות כדי שתהיה נגישה לסטודנטים ולמרצים. "מבחינת הסטודנט זה המקום הראשון שבו ניתן ללמוד, כאן יש תנאים אידיאליים". אין ספק כי למבקרים היום במבנה החדש נכונה הפתעה נעימה, שלוש קומות של חללים מוארים, גרם מדרגות המוביל אל פינות ישיבה, חדרי למידה קבוצתיים, עמדות מחשב פרטניות או זוגיות, חדרי שקט, עמדות יעץ ועמדות עבודה ושטיח מקיר אל קיר הפרוש על פני כל המרחב.


מה הם תפקידי הספרייה החדשה, לתפיסתך?

"הספרייה בנויה כספרייה אוניברסיטאית ומשמעות הדבר שהיא משרתת בנוסף לסטודנטים גם את החוקרים. לתפיסתי, צריך להרחיב את מגוון ספרי המידע גם לתחומים שלא נלמדים אלא נושקים בהם. בעבר הייתה תפיסה של צמצום המבחר לספרים המשרתים הוראה, כיום המאגר כולל גם חומרים אלקטרונים ואנו מנויים גם על כתבי-עת שנגישים למרצים ולסטודנטים מכל מקום. אנחנו שמים דגש על חומרים מיוחדים, עזבונות ואוספים שנתרמים לנו".

"אחד הנושאים המרכזיים בתכנון המבנה היה ניהול רעש", אומר ד"ר מרגלית, "הסטודנטים לומדים בשלוש צורות התנהלות שונות לגמרי, מצד אחד בלמידה פרטנית, לצד זה קיימת למידה בזוגות וכן בקבוצות למידה. כל הרכב למידה יוצר מוזיקה שונה ומגיב באופן שונה לרעש מהסביבה ולכן יצרנו חדרים פונקציונליים המתאימים להרכבי הלמידה השונים הן מבחינת הגודל והן מבחינת האקוסטיקה".

ד"ר מרגלית ליווה את המעבר מקמפוס מערב למזרח ואף היה שותף בשנתיים האחרונות וליווה את הבנייה והתכנון של הספרייה, שכספי הקמתה נתרמו על-ידי חברת כור תעשיות מקבוצת IDB (כ-50%), ות"ת והמכללה. הספרייה נבנתה על ידי קרן רש"י. מנהל קרן אי.די.בי למען הקהילה, רמי מרדור, שיבח את הפרוייקט, בהחמיאו "התוצאה נפלאה במראה, בתוכן, בזמן, בתקציב ובנועם העבודה המשותפת תודות למעורבותו האישית והרוח שהפיח בפרוייקט נשיא המכללה האקדמית תל-חי, פרופ' יונה חן. זכינו שהוא יעמוד בראש כנשיא-מנהיג מהזן שתל-חי כה ראוייה לו. זו הייתה חוויה מעצימה לצעוד עימו ועם צוותו הייחודי בדרך הטובה שתוצאתה עומדת במקום הכי ראוי", אמר מרידור.

אין מתנה ראויה למוסד אקדמי מכובד מספרייה מתקדמת ועדכנית, וד"ר מרגלית מכיר בכך שהופקד בידיו ניהולו של אוצר מיוחד. בגאווה רבה הוא מדריך את הסיור במבנה החדש שריח הצבע והדבק עדיין טריים בו.


מה היו עקרונות התכנון של המבנה?

"חלוקה לאגפים על פי דיסציפלינות כדי שסטודנטים יוכלו לחפש ספרים בנוחות. יצירת סביבה שקטה ושתהיה הפרדה ויזואלית של עמדות עבודה ולמידה בחדרים פונקציונליים שהם חדרי שקט, לצד עמדות עבודה פרטניות. היה לי חשוב להקצות חדר לשלוחת המרכז ללקויות למידה. התכנון מציב את הספרים במרכז הספרייה ואת עמדות העבודה מסביב כך שמצד אחד ניתן לעבוד במידת הפרעה מינימלית ומצד שני אפשר ללמוד במשותף מסביב לאזור המדפים. התפיסה המוקדמת שלי אומרת שלכל מערך שנמצא בספרייה יש מודוס אופרנדי משלו".

דבר הבולט בארגון הפנימי של הספרייה הוא העמדת המשתמשים בראש סדר העדיפות, כך למשל, אין ארוניות בכניסה והסטודנטים יכולים להיכנס עם התיקים ואפילו פינות אוכל ושתייה קטנות הן חלק אינטגרלי מהחלל. "אני מעדיף זאת מאשר שיצטרכו לגנוב ביס מהסנדוויץ' ליד עמדת המחשב", מסביר ד"ר מרגלית שצופה שיפור דרמטי בתנאים של הספרייה החדשה. "דבר מאד חדשני שנעשה אצלנו ונהיה בין הראשונים בארץ ליישם הוא מערכת השאלה עצמית", הוא מגלה, "אנו מסמנים את הספרים בסימון מיוחד שנקרא RFID המאפשר לה לזהות את הספר גם כשהוא סגור, והתוכנה שפותחה עבורנו מאפשרת להשאלה להעשות באופן עצמאי על-ידי הסטודנט".

מודרניות וחדשנות ניבטים מכל פינה, ברחבי הקומות פועלת רשת אלחוטית ופזורות עמדות יעץ ומחשבים לאיתור ספרים. על קירות הכניסה תלויות מפות להתמצאות בבניין וכן שלטי הכוונה הבאים להקל על הסטודנטים. כל האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים לא מבטלים את נחיצות תפקידם של הספרנים ולצד האיבזור והמיחשוב עובד בספרייה צוות מיומן של שנים-עשר אנשים.

אלון מרגלית המתגורר במושב חוסן שליד מעלות, הגיע לאצבע הגליל בשנת 2000 ועובד כחוקר בתחום האימונולוגיה במיגל וכמרצה בחוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית. הוא מציין כי קיים הבדל בדרך השימוש בספרים בקרב אנשי המדעים ואנשי הרוח והחברה. "במדעים החוקרים עובדים בעיקר עם מקורות אלקטרוניים, כולם מחפשים את כתב-העת האחרון שיצא, אליו אפשר להגיע מהמחשב על שולחן העבודה. חוקרים בתחומי הרוח והחברה ישתמשו יותר בספרייה. אנחנו מאפשרים למרצים להכין הרצאות לעשות זאת בתוך הספרייה, לשם כך בנינו חדרי מרצים".


במה שונה העבודה עם ספר אלקטרוני לעומת מודפס?

"הסוגיה היא איך משתמשים בספר והשימוש בספר מודפס או בספר אלקטרוני נעשה בשתי דרכים שונות. באלקטרוני עובדים בטור, מהתחלה לסוף בעוד שבמודפס אפשר לעבוד במקביל. קל לקרוא מאמר מדעי או טקסט-בוק במדיה אלקטרונית, אך כשסטודנט או חוקר רוצה להשוות בין כמה מקורות, הרבה יותר נוח לעבוד עם הספר המודפס שבו ניתן לדפדף ולעשות קריאה מהירה ומרפרפת.

"האנציקלופדיות המודפסות מתו, היום הן דינוזאורים! זהו כלי נהדר כשהוא אלקטרוני, אבל אם אני מנסה להבין עבודה בהיסטוריה זה סיפור אחר לגמרי, חייבים להגיע למקור של מי שכתב את המונח בוויקיפדיה ולא להסתמך רק על מה שכתוב שם".

ד"ר מרגלית מציין את אוסף המפות הנדיר הטומן בחובו כ-6,000 מפות שתרם לספרייה איתן ישראלי, חבר קיבוץ עמיר. חדר מיוחד הוקצה במבנה החדש לאוסף הייחודי בו מאוכסנות המפות הממוינות בדרך המבטיחה את השתמרותן למשך שנים רבות. "אלו מפות שיש להם חשיבות היסטורית של סימון גבולות הגליל מתקופות שונות", מספר מרגלית ומציין כי במכללה עובדים על הרחבת האוסף.


מה אתם עושים כדי לגרום לסטודנטים לפקוד את הספרייה?

"לא צריך לעשות שום מאמץ, כחלק מהמטלות האקדמיות הם מקבלים לקרוא ספרות ומגיעים לספרייה. אם יש חוג שסטודנטים לא נדרשים להגיע לספרייה בשביל להשלים אותו הרי שיש לחוג הזה בעיה. חלק מהחינוך האקדמי זה היכולות להבין, לצמצם ולבצע אינטגרציה בין מקורות ידע, ומי שלא לומד לעשות זאת כחלק מהמטלות האקדמיות שלו, זו לא תכונה שתלך איתו הלאה. אני רואה תהליך של שימוש מאוד נרחב בספרייה, פותחים אותה עד שמונה בערב ועכשיו יש דרישה שבאה מהסטודנטים להאריך עד תשע בערב".

בתפקידי מפתח מרכזיים בספריה נמצאים סגן המנהל, יוסי פוזנר, במינהל הספרני – ריקי ברקת אחראית על קיטלוג, מיון ומפתוח. הספרניות הן רמה שינזולטי, יפה קמינר, אופירה טאקו האחראית על ניהול האוסף ואחראית על סידור העבודה יחד עם בתיה סבתי.

קבוצה מקצועית נוספת בספרייה היא אנשי היעץ המסייעים לסטודנטים ומרצים למצוא חומרים ספציפיים, בראשה עומדת טינה פולישצ'וק ויחד אתה יורי טובוריסקי, עמר אבו אלהיג'ה ונטע רבהונדמטי, שרונה אולרשו, אביטל לבנה. שלום טרמצ'י אחראי על אוסף המפות יחד עם אביטל. לצדם צוות סטודנטים נוסף שמסייע בעבודה.

 

אהבתם? עשו Like שנדע.
יש לכם משהו להוסיף? תנו Comment שנשמע.

 

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

1 תגובה בבלוג חשיפה לצפון

  1. מסינגר

    בלוג נחמד :)

    ארכיטקט

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה