אירועים | מערכת חשיפה לצפון | 06.05.2013

כנס מחקרי גליל ה-15: "חומרי הדברה, אטמוספירה ואדם בעמק החולה" / עמית הרפז

במסגרת כנס מחקרי הגליל ה- 15 שהתקיים בתל-חי ב-29 וב-30 באפריל 2013, נערך מושב אחד מעניין במיוחד עבור תושבי הגליל ופעילים בתחום איכות הסביבה.

אהבתם? עשו Like שנדע.
יש לכם משהו להוסיף? תנו Comment שנשמע.

 

במסגרת כנס מחקרי הגליל ה- 15 שהתקיים בתל-חי ב-29 וב-30 באפריל 2013, נערך מושב אחד מעניין במיוחד עבור תושבי הגליל ופעילים בתחום איכות הסביבה:

ראשונת הדוברים היתה פרופ' יעל דובובסקי מהטכניון, עם המחקר שהובילה בדק את שיעור חומרי ההדברה אליהם נחשפים המתגוררים בצפון – אמנם רק אחוזים מעטים מחומרים מחטיאים את מטרתם ומתפזרים בסביבה, אבל העובדה שהם מתפזרים באוויר, לאורך חודשי הקיץ בכל שנה, משפיעה עלינו באופן מצטבר.

הצוות של פרופ' דובובסקי מצא, כי חומרי ההדברה מגיעים אלינו במספר דרכים:

  • ראשית, טיפות ריסוס שעפות באוויר
  • שנית, אדים המתנדפים בימים שלאחר הריסוס
  • שלישית, באבק שמקימה הרוח
  • רביעית, במים אליהם נשטפים החומרים (חלק מהמים נושא עמו את החומרים האלו גם אל הכנרת וממנה לכל המדינה)

 

ד"ר ליאורה שאלתיאל-הרפז ממו"פ צפון והמכללה האקדמית תל-חי, עלתה לאחר מכן, ודיברה על מיזם חקלאות ידידותית לסביבה שמתקיים בעמק החולה החל מ-2006:

בשנה ההיא החליטו, שאול גרף ממשרד החקלאות וליאורה, כי יש למצוא דרך להקטין את השימוש בחומרי הדברה בעמק – הם החליטו לגייס את החקלאים כמשתמשים וכתושבי העמק למשימה.

  • בשלב ראשון – התחילו להעביר לחקלאים קורס מדעי בנושא לאורך חודשי החורף, בהם יש מעט עבודה בחקלאות.
  • בשלב שני – ביקשו לחקור את כל המערכת (חקלאים, גידולים, מזיקים, ריסוסים ותושבים).
  • בשלב שלישי – לגייס כוחות פוליטיים שיארגנו ויקדמו את הנושא.

לצורך הפעלת המיזם פותח כלי אינטרנטי, המאפשר איסוף מידע מכל העמק ושיתוף החקלאים, כך כל מגדל קיבל אינפורמציה על נוכחות מזיקים מסויימים ועל הטיפול שקיבלו. אנשי הסביבה והפוליטיקאים התגייסו למשימה והתוצאות הגיעו מהר ובאופן משכנע, כמות חומרי הריסוס באוויר ובמים ירדה משמעותית.

 

שלישית דיברה רינה אשכנזי ממשרד החקלאות:

היא הסבירה את תהליך הרישוי והרישום של חומרי הדברה, נתנה רשימה של חומרים שייצאו משימוש בשנים הבאות והסבירה כיצד מפקחים על הכנסה והוצאה של ריסוסים מרשימת החומרים המותרים בישראל והדגישה, כי המשרד עובד על פי סטנדרטים שמקובלים בעולם המפותח כמו השוק האירופי וארה"ב.

 

סיים את המושב, פרופ' יורם פינקלשטיין מבית החולים שערי צדק בירושלים, המבצע מחקר המשך למחקר שנעשה בעמק החולה לפני 30 שנים:

במחקר מנסים לראות איך משפיעים חומרי הריסוס על בני האדם. פרופ' פינקלשטיין סקר את כל הפרויקט, אבל הסביר שבמסגרת הזמן הנתונה יתמקד בנזקים שנגרמים לבני נוער וילדים. כדי לעמוד על ההבדלים, בין מי שנחשפו לכמויות שונות של חומרי הדברה, נבדקו שלושה קיבוצים – אחד שממוקם בתוך השדות, אחד בשולי העמק ואחד באזור בו לא משתמשים בחומרי הדברה. נתגלו הבדלים משמעותיים בתפקוד המוח של הילדים תוקשר ברור בין הקרבה לריסוסים לקשיי תפקוד!

 

לסיכום, עכשיו אנחנו יודעים בוודאות, כי חלק מהריסוסים (קטן ככל שיהיה) מגיע אל התושבים, וכי רק בעוד כמה שנים נדע את מלוא הנזק, אך יש מקום להאמין, שעד אז בעמק החולה תהיה חקלאות ידידותית לסביבה ולאדם.

 

אהבתם? עשו Like שנדע.
יש לכם משהו להוסיף? תנו Comment שנשמע.

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

3 תגובות בבלוג חשיפה לצפון

  1. איציק

    אני חושב שאחרי כול מה שנכתב פה, בתור מדינה שנחשבת להכי מתקדמת בעולם של התפלות המים. אנחנו חייבים לעבור לשתיית מים מהתפלה.

  2. sarelpoy

    אכן לחומרי הדברה ישנה חשיבות גדולה מאוד. הרישום והמעקב אחרי חומרי הדברה הוא נחוץ וחיוני לשלומנו ולאיכות הסביבה.
    אצלנו בחברה מקפידים להשתמש בחומרי הדברה ירוקה כדי להשתדל להיות טובים ככל הניתן וזאת מבלי לפגוע באיכות ההדברה כמובן.
    Aya-hadbarot.co.il

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה