אירועים | מערכת חשיפה לצפון | 30.04.2013

מדד הפריפריה: כנס מחקרי גליל ה-15 בתל-חי

רבות כבר נכתב וסופר על מצב הפריפריה בישראל, ועל המרחק – הפיסי ובעיקר הכלכלי-עסקי – הקיים בינה לבין מרכז הארץ, אך עיון מעמיק בנתונים המוצגים במדד חדש, מדד הפריפריה, שנבנה ע"י ד"ר דורון לביא, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי בשיתוף עם שלומית נרדיה מחברת היעוץ פארטו, מלמד עד כמה מדובר בפערים גדולים וכואבים, המצריכים חשיבה מחודשת באשר לדרכי הפתרון שלהם.

אהבתם? עשו Like שנדע.
יש לכם משהו להוסיף? תנו Comment שנשמע.

 

נתוני המדד ע"י החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי וחברת "פארטו" מצביעים על:

  • אחוז דורשי העבודה בפריפריה: 6% בממוצע לעומת 2.5% בלבד במרכז – פער של 140%
  • רמת החינוך: שיעור הזכאים לבגרות בפריפריה עומד על 54% לעומת 65% במרכז – פער של כ-20% . פער דומה בשיעור התלמידים המתקבלים ללימודים באקדמיה
  • הפערים בהוצאת הרשויות המקומיות בתחום החינוך בין מרכז לפריפריה עומדים על 30%
  • פער של הכנסות הרשות לתושב עומד על 5000 ₪ בין מרכז לפריפריה
  • הרשויות בצפון נאלצות להשקיע 25% יותר במרכז על נתמכי רווחה – כך לרשויות בפריפריה גם הכנסה נמוכה יותר וגם השקעה גדולה יותר ברווחה
  • בפריפריה הגירה שלילית העומדת על 5.15% לעומת הגירה חיובית במרכז העומדת על 3.4%

 

תוצאות מדד תל-חי לפריפריה, נכון לאפריל 2013: (בסולם של 1 עד 7)

  • ממוצע הרשויות בפריפריה: 3.4
  • ממוצע הרשויות במרכז: 4.7
  • פער של 30%

 

פערים בין פריפריה למרכז

רבות כבר נכתב וסופר על מצב הפריפריה בישראל, ועל המרחק – הפיסי ובעיקר הכלכלי-עסקי – הקיים בינה לבין מרכז הארץ, אך עיון מעמיק בנתונים המוצגים במדד חדש, מדד הפריפריה, שנבנה ע"י ד"ר דורון לביא, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי בשיתוף עם שלומית נרדיה מחברת היעוץ פארטו, מלמד עד כמה מדובר בפערים גדולים וכואבים, המצריכים חשיבה מחודשת באשר לדרכי הפתרון שלהם.

כך, הפערים בין הפריפריה – הצפונית והדרומית – לערי המרכז, באים לידי ביטוי בשורה של פרמטרים ונתונים חברתיים-כלכליים מרכזיים ביותר.

על מנת לבחון ולעקוב מקרוב אחר הנתונים החברתיים-כלכליים, ועל פערים אלו, ולאור העובדה כי המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס איננו מתעדכן באופן תדיר (אחת לשלוש שנים ועם נתונים לשלוש שנים אחורה), חברת פארטו והמכללה האקדמית תל-חי מצאו לנכון לגבש מדד חברתי-כלכלי נוסף ועצמאי, אשר נועד לעקוב באופן תדיר ושוטף אחר התקדמות תחומי החיים המרכזיים ברשויות השונות, ולסייע לאותן רשויות בתהליך קבלת ההחלטות, ובעיקר להכווין את תכניות העבודה של הרשויות ואת פעילותן בשטח, להשגת התקדמות חברתית-כלכלית ולהעלאת רמת החיים. 

ראשון ואולי המרכזי ביותר הינו הרמה התעסוקתית של התושבים ברשויות השונות. כך, בחינה של מספר דורשי העבודה מציגה באור בוהק את המצב התעסוקתי הבעייתי בפריפריה, ביחס למרכז הארץ, המהווה גם את המרכז העסקי של המדינה. אחוז דורשי העבודה (מתוך סך בני 15 ומעלה) – ברשויות המדגמיות שנבדקו – בצפון ובדרום עומד על 6.2% ו-5.8% בממוצע (6% סך הכל), לעומת כ-2.5% בלבד דורשי עבודה בתל אביב והמרכז – פער של 140% (!). יתרה מכך, כאשר בוחנים ממה מורכבים אותם דורשי עבודה מגלים, כי בפריפריה רק כ-10% מדורשי העבודה הינם אקדמאים, לעומת כ-20% בתל אביב והמרכז. שיעורם הגבוה של דורשי העבודה בפריפריה ומיעוט האקדמאים בתוכם, נובע כמובן מהמחסור במקומות עבודה בכלל ובמקומות עבודה איכותיים בפרט, זאת, בייחוד בהשוואה למרכז הארץ. כנגזרת מנתון זה, הרי שמספר מקבלי הקצבאות בכלל, ומקבלי דמי האבטלה בפרט בפריפריה גבוה בכ-30% מאלו שבמרכז הארץ.

הניצנים לפערים העצומים בתחום התעסוקה מתחילים ברמת החינוך וההשכלה של התלמידים במחוזות השונים. כך, שיעור הזכאים לבגרות בשנת תשע"א (2011) בפריפריה עומד על כ-54% לעומת כ-65% במחוזות מרכז ותל אביב – פער של כ-20%. פערים דומים ניתן למצוא גם בשיעור התלמידים אשר עומדים בסף הקבלה לאוניברסיטאות.

הנתונים הללו מלמדים על קשר חיובי בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמיד, לבין הסיכויים לזכאות לתעודת בגרות ולהשתלבות במוסדות ההשכלה הגבוהה. כך, ככל שהרמה החברתית-כלכלית גבוהה יותר – מדדים אלו עולים.

נראה, כי מעל לכל, את המקור לנתונים הללו, ניתן למצוא בחוסן הכלכלי של הרשויות עצמן, וביכולתן להשקיע בפיתוח כלכלי-חברתי של הערים השונות. חוסן ויכולת כלכלית של רשות מקומית באים לידי ביטוי דרך משתנים רבים, כאשר אלו שיוצגו להלן, מהווים חלק נכבד וחשוב מאוד בתוכם.

בחינה של הנתונים באשר לגובה השקעת הרשויות המקומיות בחינוך , מעלה תמונה עגומה למדי באשר למצב בפריפריה, ובעיקר לזו שבצפון. כך, אף לא אחת מהרשויות המקומיות בצפון ממוקמת בין 40 הרשויות המובילות בתחום, כאשר מי שניצבות בראש הרשימה, הן הרשויות במרכז הארץ (הרצליה, ת"א, רמת השרון ונוספות). הפערים בהוצאת הרשויות על תחום החינוך בין מרכז הארץ לבין הצפון הינם כ-30%.

אך הפערים בין יכולתן וחוזקן הכלכלי-חברתי של הרשויות לא מסתכמים בתחום החינוך. כך, בחינה של הכנסות הרשות לתושב מציגה פער בלתי נתפס של כ-5,000 ₪ בין תל אביב לממוצע הרשויות בצפון ובדרום, כלומר: כמעט פי 2. ואם לא די בכך, הרי שהרשויות בפריפריה נאלצות להוציא חלק נכבד מתקציבן על נתמכי רווחה – הרשויות בפריפריה משקיעות כ-25% יותר מאלו שבמרכז (כ-15% לעומת 12% בלבד). כך בעצם נוצר מצב בו לרשויות בפריפריה גם הכנסה נמוכה יותר משמעותית וגם צורך בתמיכה נרחבת יותר במעגל נתמכי הרווחה, ולא מאפשר להן להשקיע ולהתפתח כלכלית-חברתית.

  • ההכנסה החודשית הממוצעת למשק בית בפריפריה עומדת על: 11,578 ₪ לעומת הכנסה ממוצעת
  • של משק בית במרכז העומדת על 17,898 ₪.
  • הוצאה חודשית ממוצעת של משק בית בפריפריה עומדת על 12,357 ₪ לעומת הוצאה משפחתית ממוצעת במרכז : 15,823 ₪.
  • הכנסה פנויה למשק: בפריפריה: 779 ₪- (מינוס) לעומת 2075 ₪ (פלוס)

לדברי ד"ר דורון לביא, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי ומנכ"ל חברת פארטו, כל אחד מהנתונים שהוצגו לעיל קשורים כחוט השני, ומציגים תמונה כוללת עגומה מאוד של פערים הולכים ומתרחבים בין מרכז הארץ לפריפריה, בדגש על זו הצפונית. מדובר ב"מעגל קסמים" שלילי שמזין את עצמו, כאשר הכנסה נמוכה של הרשויות והוצאה גבוהה על רווחה, מובילים לקשיים ניכרים בפיתוח כלכלי-חברתי ובמשיכת אוכלוסייה איכותית.

הפערים הגדלים בין המרכז לפריפריה מתחברים בקשר ישיר לגזירות הכלכליות החדשות מבית מדרשו של משרד האוצר, ובראשן הקיצוץ הניכר בקצבאות הילדים, העלאת המע"מ באחוז וקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בכלל, ובתקציב הפיתוח של תשתיות ותחבורה בפרט. גזירות אלו עלולות להביא להרחבת הפער בין הפריפריה למרכז, ולפגיעה ניכרת בתכניות ופרויקטים שונים, שנועדו לספק תעסוקה ושירותים הכרחיים לתושבי הפריפריה.

כך, מתקבלת תמונה עגומה בה ההגירה השלילית הקיימת כבר היום ביתר שאת מהפריפריה, רק תלך ותגבר בעקבות המהלך הנוכחי, ועם ישראל ילך ויצטופף במרכז הארץ כאשר הפריפריה תיוותר עם אוכלוסייה חלשה, ללא יכולת כלכלית עצמאית.

דווקא בעת זו, יש צורך במיקוד העשייה בפריפריה, תוך הצעת פתרונות שונים וייחודים לצמצום הפערים מול מרכז הארץ. לשם כך, גובש מדד הפריפריה, אשר דוגם ערים ורשויות מקומיות במחוזות השונים, תוך ניסיון להצביע על הפערים בין הפריפריה למרכז, על מנת לנסות ולקדם את אזורים אלו מבחינה חברתית-כלכלית, ולצמצם את הפערים בחברה הישראלית.

המדד אשר גובש כולל 8 משתנים: שיעור הגירה פנימי, דורשי עבודה, שיעור אקדמאים מתוך דורשי העבודה, שיעור ההוצאה על חינוך, זכאות לבגרות, אחוז זכאים לתעודת בגרות שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות, שיעור מקבלי דמי אבטלה ושיעור ההוצאה על רווחה. 5 מתוך 8 המשתנים הללו מתעדכנים באופן שנתי, כאשר 3 משתנים נוספים מתעדכנים אחת למספר חודשים. כפועל יוצא מכך, הרי שמדד הפריפריה מאפשר מדידה רבעונית/חצי שנתית. הציון הניתן במסגרת מדד הפריפריה מורכב משקלול יחסי של כלל המשתנים הללו ונע בין 7-1.

יצירת מדד חברתי-כלכלי חדש ומעודכן, המתמקד במספר ערים, ובוחן מספר משתנים מרכזיים בכלל תחומי החיים, בכוחו לסייע בעיקר לרשויות המקומיות ולגופים הקשורים בהן (חברה כלכלית) בבחינה עיתית של רמת החיים, וכנגזרת מכך, בהפניה נכונה של המשאבים העומדים לרשותן, כמו כן ייסע המדד למשרדי הממשלה לקבל תמונת מצב מעודכנת לגבי כל רשות ורשות ולהתוויית מדיניות ייעודית לפריפריה.

כתבה שהתפרסמה בדה-מרקר בנוגע לפערים בין המרכז לפריפריה:

דירוג מדד הפריפריה: ממוצע רשויות הפריפריה שנדגמו עומד על 3.4 (מתוך 7), לעומת 4.5 במחוז תל אביב ו – 4.7 במחוז המרכז, כלומר: פער של מעל 30%. 

השוואה בין הפריפריה למרכז - נתוני המחוזות בכל אחד מהפרמטרים שנבחנו:

מחוזהגירהדורשי עבודהאקדמאים דורשי עבודההוצאת הרשות על חינוךזכאים לבגרותעמידה בדרישות אוניברסיטהמקבלי אבטלההוצאת הרשות על הרווחה
דרום5.8%-5.8%10%30.5%62%47.1%1.2%14.1%
חיפה1.3%-5.9%10.2%30%61.5%47.5%1%14.5%
צפון4.5%-6.2%9.3%24%55.5%44%1.1%15.4%
מרכז3.4%-2.4%19.4%32.4%65.4%56.2%1%11.7%
תל-אביב4%-2.5%20%26.4%58.4%59%0.9%12.4%

 

אהבתם? עשו Like שנדע.
יש לכם משהו להוסיף? תנו Comment שנשמע.

 

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה