אנשים | מערכת חשיפה לצפון | 12.12.2012

נס החנוכה של מיכל (שם בדוי): "זו רק ההתחלה – עכשיו אף אחד לא יעצור אותי עד הדוקטורט"

התפשרתי. התפשרתי כדי להיכנס שוב למעגל העבודה. עבדתי במשרה מלאה ואפילו משרה וחצי ועדיין רמת ההכנסה אל מול רמת ההוצאות הבסיסיות לא מאפשרת קיום – קיים פער גדול מאוד, מרמת הנתינה המקצועית שלי במקומות העבודה, לרמת ההשתכרות הכספית. הודות לפרסום בערוצי התקשורת המקומיים על מסלול ללימודי תואר ראשון, במכללה האקדמית תל-חי, המיועד לנשים עובדות חד-הוריות בתמיכה גדולה ומקיפה של קרן רש"י, היוותה מבחינתי האישית – מתנה. הזדמנות פז.

מגיל צעיר מאוד אני עובדת. במקומות העבודה בהן עבדתי בעבר, הרגשתי שאני יכולה להתקדם ושיש לי את היכולת האישית לפרוץ דרך ולהתברג בתפקידים בכירים. רק דבר אחד חסם אותי ולא אפשר קידום – אין לי תואר. מיותר לציין שהתסכול גדול.

כדי להבין למה אין לי היום, בגיל 40, תואר ראשון, צריך להכיר את מסלול חיי: נישאית בגיל 20 ואת בנותיי גידלתי לבד. לצערי, לא התאפשר עבורי לא בהיבט הכלכלי ולא בהיבט המשפחתי, כאם שמגדלת את ילדיה לבד, לצאת ללימודים באקדמיה.

מתוך רצון גדול שלי ללמוד ולהתקדם, דאגתי , תוך כדי עבודה, לצאת לקורסים מקצועיים, כדי לקדם את עצמי מבחינת העשרה מקצועית. השכר לא השתנה. הקושי הקיומי/כלכלי העמיק והחלום לצאת ללימודים אקדמיים הלך והתרחק ממני.

התפשרתי. התפשרתי כדי להיכנס שוב למעגל העבודה. עבדתי במשרה מלאה ואפילו משרה וחצי ועדיין רמת ההכנסה אל מול רמת ההוצאות הבסיסיות לא מאפשרת קיום – קיים פער גדול מאוד, מרמת הנתינה המקצועית שלי במקומות העבודה, לרמת ההשתכרות הכספית. הודות לפרסום בערוצי התקשורת המקומיים על מסלול ללימודי תואר ראשון, במכללה האקדמית תל-חי, המיועד לנשים עובדות חד-הוריות בתמיכה גדולה ומקיפה של קרן רש"י, היוותה מבחינתי האישית – מתנה. הזדמנות פז.

נרשמתי , התקבלתי. והיום אני בסמסטר הראשון של שנת הלימודים השנייה!

במהלך שנת הלימודים הראשונה במכללה, הרגשתי קושי עצום בתהליך הלמידה, שהזכיר לי את ההתמודדות שלי בספסל הלימודים כילדה בבית הספר היסודי. הלמידה לא הייתה קלה לי אף פעם. במסגרת החינוכית בבית הספר היסודי זכיתי ליחס פוגע ומשפיל. התייחסו אליי כאל ילדה "מפגרת". הוצאתי מהכיתה לטובת "העשרה" ולא הועשרתי. נהפוך הוא. ביטחוני העצמי ירד והשפיע על מהלך חיי.

באקדמיה, הקושי צף שוב. רמת הציונים שלי הייתה נמוכה לעומת ההשקעה והידע שרכשתי ובסיום השנה הראשונה של התואר, בהמלצה של פסיכולוגית שליוותה אותי (במימון הקרן), ביקשתי וקיבלתי מימון כספי לטובת אבחון. אובחנתי לראשונה בחיי בגיל 40, והתברר שאני מתמודדת כל חיי ובכל המישורים בחיי, עם הפרעת קשב וריכוז. הידיעה בגיל 40 שהקושי בהתמודדות כל חיי נבע מתוך הפרעת הקשב והריכוז, הייתה משמעותית ועוצמתית.

כשאני מסתכלת על עצמי במראה – אני גאה ומאושרת. גאה שהצלחתי להשתלב במסגרת לימודי תואר, שיקדמו אותי בחיי ויאפשרו לי את פריצת הדרך לקריירה חדשה, שאני כל-כך מצפה לה. כבר היום רמת החשיבה שלי השתנתה. ואני מצפה לשנה השלישית והרביעית.

כן..אני רק בשנה השנייה, ועבורי היא קשה יותר מהשנה הראשונה. היקף המשרה עלה למשרה מלאה. מקום העבודה מאפשר גמישות בשעות העבודה לטובת יציאה ללימודים ואני עובדת בשעות מאוחרות של הלילה, ומגיעה הביתה מותשת כשהבנות כבר ישנות.

אלו הם חיי ועל אף הקושי אני מודה, מעומק לבי, על ההזדמנות שניתנה לי ועל התמיכה הרחבה הגדולה!

 

בנותיי מפרגנות לי באהבה גדולה לאורך כל הדרך, הן נרתמות אל הלמידה שלי, ובמידה רבה אני נלחמת – עבורן. לולא ההבנה שלהן, והתמיכה שלהן – זה לא היה מתאפשר עבורי. אני לעצמי הבטחתי שלא אפסיק ללמוד עד לתואר דר'. הל ו ו א י!!

 

ת ו ד ה ג ד ו ל ה,

מיכל (שם בדוי)

 

אהבתם? עשו Like שנדע.
יש לכם משהו להוסיף? תנו Comment שנשמע.

 

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה