מה חדש? | מערכת חשיפה לצפון | 30.03.2016

לקטת הפטריות

"חשוב לי מאד להשפיע ולחזק את המקום שבו גדלתי ובו אני חיה, אני מאמינה שההשפעה שלי צריכה להיות כאן", אומרת חוקרת הפטריות פרופ' סגולה מוצפי, העומדת בראש החוג למדעי המזון. הצטרפו למסע בעולם של עליסה בארץ הפלאות. מאת: אורנה ריין וחיים בלוצר

למעמדה כאחת החוקרות הבכירות בישראל בתחום המיקולוגיה, הגיעה פרופ' סגולה מוצפי, מהחוג למדעי המזון במכללה האקדמית תל-חי לא במקרה. הכל התחיל בשנות ה–80' במעבדת השירות לחקלאים שלימים הפכה למכון המחקר מיגל. בעצם, הכל התחיל הרבה קודם לכן, בבית אבן ישן, ששימש כבית ספר לילדי מושב מרגליות.

משרד קטן ופונקציונלי, נטול גינוני קישוט, הממוקם בבניין המדעים, משמש את פרופ' סגולה מוצפי בתפקידה כראש החוג למדעי המזון, אותו היא ממלאת בנוסף לעבודתה כחוקרת במיגל ולצד תפקידה כמרצה. מזה כשלושים שנים היא חוקרת היבטים שונים של אינטראקציות בין פטריות לסביבתן. רשימת המחקרים, פרסומים ומאמרים בהם השתתפה מאז החלה דרכה בפקולטה לחקלאות ברחובות ובמיגל ארוכה ומרשימה.

החדר הבולט בפשטותו, מייצג את דמותה הצנועה של פרופ' מוצפי, בתם של זוג הורים מעיראק שעלו לישראל בשנת 1951 והיו בין מקימי מושב מרגליות, הצופה מהרי נפתלי אל עמק החולה. "חשוב לי מאד להשפיע ולחזק את המקום שבו גדלתי ובו אני חיה, אני מאמינה שההשפעה שלי צריכה להיות כאן", אומרת החוקרת הגלילית, שמייחסת ערך רב לכך שאת מרבית מחקריה ופעילותה האקדמית היא מקיימת על הציר שבין המכללה האקדמית תל–חי ומיגל.

חוויות הלימודים הראשונות, הדחף לרכוש השכלה והחיים במושב היו שלושת אבני היסוד מהן צמח עולמה של מוצפי. היא גדלה בבית של הורים שנאלצו להפוך בעל כורחם לחקלאים, "הם היו זוג צעיר ומשכיל שבא מחיי העיר, הובאו אל ההר עם עוד כמה עולים כמותם, ונאמר להם להקים ישוב. לא היה להם מושג בכלום. בית הספר היסודי שבו למדתי במרגליות היה בנין אבן ישן ובו חדר אחד, שבו ישבנו ביחד, ילדים מכיתה א' עד ג' ולמדנו".

דבר אחד היה ברור לאביה – הוא ידאג לכך שילדיו ירכשו השכלה. לא ארך זמן רב עד שעברו ילדי המושב הקטן ללמוד בקרית שמונה. "למדנו בבית ספר תל–חי אותו ניהל אז צדיק נאור, שגם הוא עלה מעיראק, והנהיג מתכונת לימודים קפדנית, עם מסדר בוקר ומחוות נימוס כלפי המורים, בדיוק כפי שנהגו בעיראק". את לימודי התיכון עשתה בבית הספר דנציגר בקרית שמונה, שם החל מסלול ההצטיינות שלה בתחום המדעים: "היינו המחזור הראשון שסיים ללמוד במגמת ביולוגיה, ארבעה תלמידים. ראשונים כמו ראשונים, למדנו בביתו של המורה בימי שישי בבוקר…". כיום, כמעין סגירת מעגל, משמשת פרופ' מוצפי כמדענית מלווה של המגמה לביוטכנולוגיה בתיכון דנציגר.

המהפכה החקלאית

למרות הרקע העירוני של אמה ואביה שהיה מורה בהשכלתו האקדמית, הפכה החקלאות לחלק בלתי נפרד מחיי המשפחה ולכן החיבור לתחומי הביולוגיה והמדעים היה טבעית עבורה. "כל ההוויה שלנו היתה סביב חקלאות… בחופשות, בשבתות ובחגים עבדנו בקטיף נשירים במטעים, בלולי התרנגולות ובמה שנדרש במשק". ניסיון של שנה אחת בלימודי הוראה בסמינר המורות גורדון בחיפה, מיד אחרי שסיימה את התיכון, הוכיח לה ולאביה כי היא לא תלך בדרך שציפו ממנה, להיות מורה, והיא עזבה את הלימודים לטובת השירות הצבאי.

את המסלול האקדמי התחילה באופן טבעי בתחום הקרוב ללבה, בפקולטה לחקלאות ברחובות. לאחר שלוש שנים חזרה לגליל מצוידת בתואר ראשון ובמחשבה שתעבוד מספר חודשים בצפון ותמשיך ללימודי תואר שני.

"חברה המליצה לי על עבודה במעבדה קטנה בקרית שמונה", נזכרת כיצד הגיעה כצעירה למיגל ששימש כמרכז מעבדות לשירות החקלאים באזור. פרופ' דן לבנון, שעמד אז בראש המעבדות, קיבל את הסטודנטית שסיימה בהצטיינות לעבודה במעבדה למיקרו–ביולוגיה. מכאן כבר המשיכה לתואר שני בפקולטה ברחובות שאף אותו סיימה בהצטיינות, ואת המאסטר עשתה אצל פרופ' יגאל הניס בנושא היווצרותו של גוף הריבוי של פטריית השמפיניון.

השיחה עם פרופ' מוצפי מעניקה לעולם הפטריות מימד חדש. "חקרתי את הקשרים בין השמפיניון לחיידקים והסתבר שהפטרייה זקוקה לסוג מסוים של חיידקים שיימצאו בקרקע והם אלה הנותנים לה סיגנל לייצר גופי ריבוי". היא מסבירה  שכאשר טוב לפטרייה היא בכלל לא יוצאת מעל הקרקע, אלא מתקיימת כמו רשת חברתית חשאית של בני נוער החוגגים בעולם בלתי נראה, נסתר מעין. "רשת קורים עצומה זו הצומחת מתחת לפני האדמה נקראת תפטיר והיא יכולה לגדול ולגדול כל עוד לא צצות בפניה מגבלות פיזיות. תנאי מזג אוויר קשים, למשל, מהווים מגבלה עבור הפטרייה וכתגובה אליהם היא מייצרת את גוף הריבוי, הכובע – אותו כולם מכירים. כאשר יורד גשם, זהו סיגנל עבור התפטיר לייצר את גוף הריבוי מעל פני האדמה ובו נמצאים הנבגים".

ממחקר לטכנולוגיה יישומית

לאורך שנות המחקר הרבות שלה בתחום, חקרה פרופ' מוצפי סוגים שונים ורבים של פטריות. היא עוסקת בתחום המחקר השימושי ולעתים נשמעת נימת שליחות בדברה על תוצאות המחקרים ותרומתם של מדענים כמוה לרווחת חיי האדם, לבריאותו ולסביבה. "לפטריות ערך רב באספקטים שונים בחיי האדם, ואפשר להיעזר בהן לטובת האדם".

אחד ממחקריה מתמקד בתפקידן של הפטריות בניקוי רעלים מהסביבה (Mycoremediation), כלומר בבדיקת יעילותן של פטריות בתהליך הפירוק של תרכובות כימיות מגוונות. "זה מתחיל בשנות החמישים של המאה הקודמת, כשהתחילו לייצר חומרי הדברה כימיים נגד המלריה וכדי לקבל תוצאות אפקטיביות יצרו מולקולות עמידות מאוד בסביבה. הסתבר שלצד תפקידן הייעודי, חומרים אלה פוגעים גם בסביבה. ואז – בדור הבא של המדע – התחילו לחפש איך לפרק את החומרים הרעילים האלה. מכיוון שאנחנו עוסקים בתחום הפטריות, הידועות ביכולתן לפרק חומרי טבע קשים לפירוק, הוצע על–ידי אחד המדענים לבחון עד כמה ניתן להיעזר בהן לפירוק תרכובות ארומטיות שמנוניות וחומרי פסולת שונים".

את הדוקטורט עשתה מוצפי בנושא פירוק רעלים ביולוגיים על–ידי פטריות. תוצאות המחקר, שפורסמו במאמרים מדעיים, הפכו לטכנולוגיות יישומיות בניקוי הסביבה. "כשהתחלתי את המחקר היה ידוע כי האטרזין, חומר הדברה נגד עשבים שוטים, הינו חומר מאד קשה לפירוק שנשאר בקרקע, מגיע למים ואף פוגע ביצורים חיים שאינם המטרה שלו. עבדתי עם פטרייה שנקראת פלורוטוס, פטריית יער ירדן, אשר יכולה לגדול על קש ולפרק אותו. מצאנו שהיא יכולה לשנות את המולקולה של האטרזין מעט, וברגע שזה קורה, החומר נעשה זמין לחיידקים ומתפרק מהר מאד".

את תקופת הפוסט–דוקטורט החלה במכון וולקני, במחלקה לקרקע ומים אצל ד"ר רפי מנדלבאום. משם עברה לאוניברסיטת שפילד באנגליה, לחקור מערכת אנזימתית הנקראת ציטוכרום P-450, גורם אנזימתי המפרק רעלים אשר נמצא לא רק בפטריות ובחיידקים אלא גם בכבד של האדם.

הנושא קירב אותה לחקור את תחום הטיפול התרופתי כנגד פטריות. "לאחר כשנה בשפילד עברתי, יחד עם כל אנשי המעבדה, לאבריסוורט שבווילס. שכרתי בית מול האוקיאנוס, מקום מדהים. זו היתה דרך ארוכה עבורי- ממרגליות לאנגליה".

בשנת אלפיים חוזרת  הפטריולוגית לארץ, "עמדו בפני מספר אפשרויות בתחום תעשיית הביוטכנולוגיה והתלבטתי לאן ללכת, אבל הבית קרא לי". היא שבה למושב מרגליות, מיגל ולמכללה האקדמית תל–חי

בתמיכתו הרבה של מר יעקב ארזי ז"ל, אשר שמש כמנכ"ל מיגל במשך שנים ארוכות, היא חזרה לעסוק במחקרי פטריות, וכן לנהל את מעבדת השירות המיקרוביולוגית של מים ומזון. הפעם, עמד על הפרק מחקר חדש, על אקלום פטריית המורל – מורצ'לה, פטריית מאכל ששיעור הפופולריות שלה גואה בעולם הקולינרי.

פרופ' מוצפי מספרת כי המורל מאתגרת את חובבי פטריות בעולם. "זו פטרייה קשה לאקלום, ולמעלה מ–100 שנה מנסים לגדל אותה בתנאים מבוקרים, אך ללא הצלחה רבה", היא מסבירה, "חששתי, שהרי בעולם אף אחד לא הצליח לאקלם אותה, אז האם אני אצליח? לאחר שנה וחצי נרשמה ההצלחה לה קיווינו, ההיכרות המעמיקה שצברתי בנוגע לקשר בין הפטריות לסביבה עזרה לי לייצר את המצע הנכון ואת תנאי הסביבה המתאימים", אומרת מוצפי ולרגע נשמעת נימת גאווה בקולה, אך היא מצטנעת ומוסיפה שאחרי הכל במחקרים צריך גם אינטואיציה.

נראה שגם הסקרנות הבלתי נלאית של מוצפי מניעה אותה לחפש ולחקור בלי סוף. הצלחת אקלום המורצ'לה התווספה לשורה מרשימה של הצלחות במחקרי פטריות שעסקה בהם, ביניהם התפרסמו המחקרים על הכמהין וגילוי חומרים נגד הקנדידה, למשל.

לפני כשנתיים מונתה פרופ' מוצפי לעמוד בראש החוג הצעיר למדעי המזון שלומדים בו כ–130 סטודנטים מרחבי הארץ. החוג שם לו למטרה להקנות לסטודנטים מיומנויות אקדמיות וטכנולוגיות, כך שיוכלו להוות את גרעין אנשי המזון העתידיים בארץ.

"חשיבות המזון בארץ ובעולם הולכת וגדלה, בעיקר בנושא של מזון בריאות המקבל יותר ויותר תנופה כתופעה גלובלית וגם אצלנו בגליל", אומרת ראש החוג למזון ומבקשת להדגיש את מיקומן המכובד של הפטריות במזון העתיד. "היום נעשים מחקרים רבים בעולם על האספקטים הבריאותיים שלהן, סגולותיהן התרפויטיות, תפקידן במערכת החיסונית ושימוש בהן כתוספי מזון", גם המחקר במעבדה של פרופ' מוצפי עוסק ביצור חומרי טבע מטייבי בריאות על–ידי פטריות.

במשולש שבין מושב מרגליות, המכללה האקדמית תל–חי ומכון מיגל נמתחים קורי חייה של מומחית הפטריות. סגולה מוצפי מודעת היטב לתנאי השטח ותלאות המסע שעשתה ממושב העולים החקלאי בפריפריה אל מעבדות המחקר. נראה כי אחת מסגולותיה היא המסירות הגדולה לעולם המדע, תוך חיבור חזק לשורשי המקום בו גדלה. גם היא, כמו הפטריות אותן היא חוקרת, מזהה את תנאי הסביבה ומקיימת יחסי גומלין אתם. את תואר הפרופסור קיבלה מוצפי בתקופת נשיאותו של פרופ' יונה חן. "טוב שיש מכללה כמו תל–חי, המאפשרת לנשים להתקדם ולהתברג בתוכה", היא אומרת.

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה