אנשים | מערכת חשיפה לצפון | 17.02.2016

נעים להכיר…ד"ר תמר הגר

על המכללה האקדמית תל חי אתם יודעים דיי הרבה. אבל מה עם האנשים שעושים את המכללה? הכירו את האנשים מאחורי הפנים. והפעם: ד"ר תמר הגר, מהחוג לחינוך. כתבה: חן זמיר.

מאיפה את במקור ואיפה את גרה עכשיו? אני במקור מגבעתיים שהייתה בזמנו העיר הכי הומוגנית בעולם. גדלתי שם בשנות ה-60 וה-70. בבית הספר שלי הרוב היו אשכנזים ממעמד סוציו אקונומי בינוני ומטה ואת המזרחים אפשר היה לספור על כף היד. ולעומת זאת כיום אני גרה בתל אביב בעיר הכי הטרוגנית בישראל.

כמה זמן את מרצה במכללה? אני מרצה במכללה כבר 16 שנה. תמיד  כשאני סופרת אני לא מאמינה. 16 שנים של נסיעה הלוך וחזור. השוק הזה של לרדת מההסעה בכיכר רבין ההומה אחרי יומיים-שלושה של עבודה אינטנסיבית עם סטודנטים בשקט ובאוויר הצלול של הגליל. זה תמיד שוק לחזור הביתה בגלל הרעש והצפיפות וזה תמיד מרחיב את הלב לנסוע לצפון. אבל אני עירונית בכל ליבי. מרגישה בטוחה ובבית רק בין בתים גבוהים וצפירות של מכוניות. בשקט של הטבע רועש לי. ובכל זאת ליבי בתל חי גם.

מה הביא אותך לתל חי? תל חי עבורי זה בית אקדמי. אני אוהבת את האווירה, את ההוראה שם, את התרבות הארגונית. יש לי הרבה טענות ומענות וצריך הרבה לשפר (כמו ברוב המקומות אני משערת) אבל איכשהו תמיד נראה לי שבתל חי אפשר לשנות לפחות חלק ואפשר לעשות את המכללה לארגון אקדמי עוד יותר טוב ברמה האנושית קודם כל כי לי זה הכי חשוב.

איזה קורסים את מלמדת במכללה? קורסים שעוסקים בחינוך וחברה, חברה ואמנות. אלה הממשקים שלי. אני עוסקת בחינוך במובן הרחב. הטענה שלי שבמציאות החברתית אנחנו מתחנכים כל הזמן. כשאנחנו רואים יצירת אמנות אנחנו מתחנכים ובטח מול אמצעי התקשורת. בגדול אני בת אדם מודאגת כי אני חוששת שאנחנו מתחנכים לא טוב. יותר מדי גזענות, מיזוגניה (שנאת נשים) ושנאה יש פה. אז השעורים שלי הם נסיון להבין מה יש כאן ומה אפשר לעשות שיהיה כאן יותר טוב.

באיזה חוג את מתמקדת? החוג לחינוך – המוקדים לחינוך חברתי ושלוב אמנויות בחינוך ותוכנית ללימודי מגדר בחוג ללימודים רב תחומיים.

מה את עושה מלבד העבודה במכללה? מנהלת חיי משפחה, כותבת, כותבת, מתעקשת לכתוב אקדמיה וספרות במעורבב, רואה סרטים (מתה על קולנוע), תערוכות, וחולמת על זמן שבו אוכל לשבת ולקרוא ספר מהתחלה עד הסוף במשך יומיים. היום זה קורה רק בחופשים.

כידוע לנו, ערכת מחקר מעניין מאוד וייחודי על אימהות שרצחו את ילדיהן במאה ה-19. מה את יכולה לספר לנו עליו? והאם ערכת מחקרים נוספים? אכן ערכתי עוד מחקרים למשל על דיון הגרעיני באנגליה ובארצות הברית, על דיאלוג יהודי ערבי, על אקטיביזם חברתי בקמפוס ועל מודליות של ציירים. אבל אני אספר על המחקר ההוא. תמיד היה לי שיח מורכב עם הנורמה של אימהות טוטלית ואינטנסיבית המקובלת היום. לכן כשנכנסתי להריון הייתי אמביוולנטית. בלונדון באחת מחנויות הספרים נפגשתי בספר שעסק בנשים רוצחות בין השאר באמהות שרצחו את ילדיהם הקטנים, הסתקרנתי וקניתי את הספר. אחרי הקריאה עוד יותר הסתקרנתי, והתחלתי לחפש אישה שרצחה את הילד שלה ומצאתי את סלינה וודג' שבגיל 28 זרקה את בנה בין השנתיים לבאר לעיני בנה הצעיר משום שהאיש שהציע לה נישואים, דרש ממנה להיפטר מאחד הילדים. כשחיפשתי את תצהירי המשפט שלה בארכיון הלאומי בלונדון מצאתי תצהירים של משפט אחר, משפטה של אלן הרפר וכך התחיל המסע שלי בעקבות הנשים האלה, מסע שארך 10 שנים, במסגרתו קראתי מאות מסמכים וספרים וגם נסעתי למרחב הגיאוגרפי שבו הם חיו ובאחת הפעמים אפילו פגשתי את קרובתה של אחת מהם. את סיפורם של הנשים ואת סיפור המסע בעקבותיהם תיעדתי בספר "בכוונה תחילה", תוך התבססות על מחקר מעמיק.

רגשות, תובנות או רגעים מיוחדים שחווית במהלך כתיבת הספר?

הספר העלה הרבה רגשות. שני רגעים זכורים לי במיוחד.

הרגע הראשון קרה בשלב כלשהו כשהחלטתי לכתוב על אמא שמחליטה לוותר על משמורת על הבת שלה בעקבות גירושין. היא עושה את זה משום שבעלה  מתכוון לשאול את הבת בת החמש איפה היא רוצה לחיות אצל אבא או אצל אמא. היא לא יכולה לשאת את המחשבה שהילדה שלה תצטרך לבחור ותתייסר בגלל זה, אז היא בוחרת במקומה ומתייסרת. אבל יש סיכוי שהיא מוותרת לא רק בגלל זה, היא מוותרת בגלל שהיא רוצה לכתוב והיא רוצה זמן לכתוב שגידול של ילדה קטנה לבד לא היה מאפשר לה. אני אוהבת את הדמות הזאת. אני מבינה את הכאבים שלה. כשכתבתי את זה הייתי היא והרגשתי את ההחלטות עוברות לי בגוף. לא חושבת שהייתי בוחרת כמוה, למרות שאני יכולה להבין אותה וההתלבטות הזאת קיימת בספר. אבל אחרי שהספר יצא לאור הרבה אנשים אמרו לי שהם לא אוהבים את הדמות הזאת, כי היא אשה קרה. היא לא אשה קרה בכלל, היא לא מוצגת ככזאת, אבל היא ויתרה על משמורת והרבה אנשים שקראו את הספר לא יכלו לסלוח לה על כך. וזה הבהיר לי עד כמה אנחנו מצפים מאמהות, מאתנו להלחם על הילדים שלנו בכל מחיר גם אם בדרך יגרם להם סבל.

רגע נוסף שזכור לי לאחר שסיימתי לספר את האירועים שקדמו למעשה הרצח, הייתי צריכה להכנס עם אלן (אחת הדמויות), לחדר הסגור ולראות איך היא הורגת את הילדה שלה. שנתיים לא יכולתי לכתוב על זה כי לא יכולתי להיכנס לחדר. במקום זה כתבתי שני פרקים על שתי נשים חדשות שסיפורן היה קשור רק באופן חלקי לספר. אחרי שנתיים תמימות כששני פרקים על הסיפורים החדשים כבר הסתיימו קראתי את עצמי לסדר והבהרתי לעצמי שלקחתי על עצמי משימה קשה, אבל מנוי וגמור איתי לסיים אותה. ולמרות האימה נכנסתי בדמיוני לחדר שבו ארע הרצח…

מה את זוכרת מהתקופה שלך כסטודנטית בהשוואה לסטודנטים כיום?

כיף להיות סטודנטים. זאת היתה מערכת הרבה יותר אליטיסטית כשאני למדתי. היו אז רק אוניברסיטאות, ככה שלא כולם יכלו ללמוד. התייחסנו למרצים ביראה מסוימת והם די יכלו לעשות בנו כרצונם. אני חושבת שבמידה רבה הרווחתי, זכיתי ללמוד אצל אנשים שמאוד כיבדתי ולכן הקשבתי להם בתשומת לב. מצד שני התקשיתי לאתגר אותם, כי הרגשתי קטנה ולא משמעותית. כתבתי כל חיי ובשנים שלמדתי לא כתבתי, כי יראת הסיפורים שלמדתי – למדתי תואר ראשון ספרות – השתיקה אותי. מצד שני נהנתי רוב הזמן ורק מעט מרצים שיעממו אותי. הייתי תאוות ידע.

מה הגישה החינוכית שלך לחיים? אני חושבת שתפקידו של החינוך ללמד אותנו להיות אנשים ביקורתיים שיודעים להתנהל בחברה דמוקרטית, שפועלים למען צדק חברתי ולמען שוויון זכויות. ערכים חברתיים הם אם כן המצפן שלי. אני מאמינה שכדי לעסוק בעולם ערכי צריך ליצר הזדמנויות שבמסגרתם שומעים את קולם של הסטודנטים

מה החלום שלך? כרגע לישון. החיים מתישים. אבל ברצינות לנסוע לבד לכפר צרפתי ולעשות הרבה טיולים ברגל ולכתוב ספרות. אם אפשר להתיידד עם השכנים למרות שבקושי נבין זה את זה (הצרפתית שלי שבורה מאוד) כדי שיזמינו אותי מדי פעם לארוחת ערב. אבל רוב היום לא לדבר ובטח לא להרצות לסטודנטים. אני חושבת שאחרי חודש אני לא אנשום מרוב געגועים למשפחה שלי ואחרי עוד חודש לתל חי. כי אני די פתטית. אבל הספר החדש בטוח יתקדם.

ומה נופתע לגלות עליך? שאני אוהבת לקרוא בלשים ולצפות בסיטקומים הכי מטומטמים שיש ולצחוק בקול רם, שאני בוכה בסרטים בעיקר אם הם מתנשקים בסוף… טוב אני לא אמשיך.

טיפ לסטודנטים לקראת תקופת הבחינות: כשאתם מרגישים עייפים מלימודים תלכו לישון…:)

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה