לימודים | מערכת חשיפה לצפון | 25.01.2016

סטודנטים- ידיים למעלה!

בכל מקום, יש את האנשים האלה. המעצבנים. אי אפשר לשים על זה בדיוק את האצבע למה, אבל נראה שבלעדיהם החיים היו יכולים להיות יותר טובים. גם במכללה האקדמית תל חי יש את הסטודנטים האלה חן זמיר סוגרת איתם חשבון.

יום במכללה האקדמית תל חי היה יכול להיות יום די נחמד בסך הכל, בעיקר אם הייתה איזו אפליקציית קסם, שתוכל להעלים מהמכללה את כל הסטודנטים שמצליחים תמיד להעלות לנו את הסעיף בדרכים מקוריות ומגוונות. הנה עשרה מתוכם, שהיה כדאי היה לכלול ברשימה:

הסטודנט שלא מפסיק לשאול –  כן כן, זה מוכר לכולנו. בכל כיתה יש את הסטודנט הזה שפשוט לא מפסיק לשאול שאלות מעצבנות. הוא תמיד יזכיר למרצה את שעורי הבית שהוא שכח לאסוף מכולם  וגם אם זה 5 דקות לפני סוף השיעור, או אם זה אחרי שהמרצה כבר הודיע שהוא משחרר את כולם רבע שעה קודם, תמיד תהיה לו שאלה לשלוף רק כדי לגרום לכם לרצות לתלוש את כל השערות מרוב עצבים.

המאחר הקבוע – מכירים את הסטודנט הזה שמרשה לעצמו להגיע לשיעור חצי שעה אחרי כולם ולהיכנס כאילו כלום לא קרה-בקולי קולות? אז בדיוק הוא. הוא גם יהיה מאלו שמגיעים למבחן בדיוק דקה לפני שכבר אסור להיכנס, ובכל זאת יתלחשו בכל רם עם הבוחנת על כל השאלות הכי מיותרות שיש, ובנוסף לכל, יצאו מהמבחן ראשונים.

הסטודנט החנפן – סטודנט מהסוג הזה אפשר למצוא תמיד בשורה הראשונה, עם עיניים נוצצות וחיוך מהופנט. הוא גם יהיה מאלו שירוצו לפני ואחרי השיעור לדבר עם המרצה על השד יודע מה. ההערות שלו במהלך השיעור יתחילו מ"המרצה איזה יפה את היום", ל"מאיפה קנית את ה…?" בקיצור, כשתחושו בצורך לתת לאחד הסטודנטים כאפה, תדעו כבר לבד שזה הוא.

הסטודנט הרעב – לסטודנט הזה יש כמה כללים: תמיד יהיה לו משהו לאכול בתיק, הוא תמיד רעב, יש לו את האוכל הכי מרעיש, הכי מסריח, והכי הזוי שיש. עכשיו תיקחו את כל הטוב הזה ותכניסו אותו לזמן מבחן. מצליחים להיזכר? כן אני מדברת על אותו אחד שמרשה לעצמו להכניס למבחן טונה, קלמנטינה, סנדוויץ' עם ביצה קשה מאתמול, ואיך אפשר בלי תפוצ'יפס וביסלי בקולי קולות.

הסטודנט המתנשא – יש לו אלף סיכומים, הוא לא יורד מציון 98 בשום קורס, הוא אף פעם לא מאחר, אבל כשאתה צריך אותו, הוא לא חבר. אם תבקש ממנו סיכומים הוא יתחמק ממך בטענה ש"אתה לא תבין את הניסוח שלי אני כתבתי את זה בקודים רק לעצמי" או כשתשאל אותו מה היה בשיעור הקודם הוא יענה לך בהתחכמות "אני לא יכול להסביר היית צריך להיות פה כדי להבין" ועוד תירוצים מהסוג הזה. סטודנט כזה כמעט באופן וודאי היה מאותם תלמידים ביסודי שלא מכבדים בבמבה בטיול שנתי בטענה ש: "אני לא יכול זה האוכל שלי", או: "יש לי ממש קצת" שניה אחרי שהם פתחו את החטיף, או מאלו שחושבים שזה מצחיק ללקק את הבמבה ואז לכבד.

העצלן המתעלק – מדובר על אותו סטודנט שהמרצה מקריא אותו בשמות ובאופן קבוע הוא לא נמצא. הוא הסטודנט היחידי בקורס שאתה לא מצליח לחבר פנים ושם כי הוא פשוט אף פעם לא שם. אבל איכשהו תמיד בסוף הסמסטר הוא יבוא אלייך כאילו אתה החבר הכי טוב שלו כבר 17 שנה ויבקש ממך בלי בושה סיכומים, אלף שיעורים פרטיים (בחינם כמובן, אתם הרי החברים הכי טובים שכחת?), והוא לא יעזוב אותך עד שתעזור לו להבין את ה-כ-ל. אה ואת הסיכומים? תעשה טובה ותצלם אתה כי הוא לא ממש פנוי לזה רגשית כרגע.

האובר היפר – מכירים את הרגע הזה שאתם ממש מתאמצים להתרכז במה שהמרצה אומר, אבל התקתוק התמידי הזה משמאלכם פשוט לא נותן לכם מנוח? אז זה קורה בגלל אותו הסטודנט בעל הפרעות קשב אקסטרימיות, שחושב שכולם צריכים לסבול יחד איתו. אותו סטודנט שהחליט שהוא חייב לתופף כל חצי דקה על משהו אחר, או להקפיץ את הרגל בלי הפסקה, לזמזם, לדפוק על השולחן, להתגרד בכל מקום, לדבר עם כל מי שמסביבו, בקיצור – שמישהו יסביר לו מה זה ריטלין,  כמה שיותר מהר.

הסטודנט התחרותי – אתה יוצא מהמבחן ועוד לא מספיק להסדיר נשימה, וכבר הוא קופץ עליך עם ה"איך היה?" ו-"מה ענית בשאלה 28?" ומשחזר לך את כל השאלות במבחן רק כדי להוכיח לך שטעית כמעט בהכל. בעבודות הוא מגיש תמיד שבועיים לפני המועד הגשה ומודיע על זה לכל הכיתה בזמן שאתה מתחנן למרצה שייתן לך עוד יום הארכה.

הפעלתן החופר – הוא פעיל באלף ואחת ארגונים- מאגודת הסטודנטים, נגישות ועד לקופת צדקה במכולת האזורית. לשיעורים הוא תמיד מגיע באיחור (במקרה הטוב), ותמיד יש לו תירוץ טוב. זה יכול להיות דוכן, הפגנה, פעילות או בקיצור- הוא תמיד עושה משהו. אם הוא לא לומד איתך אתה בטח מכיר אותו מאחת מעשרות הפעמים שהוא נכנס לכיתה להסביר על פרויקט חדש ומאוד חשוב. והכי חשוב- אתה לא רוצה להתקל בו ליד דוכן שהוא מפעיל כי אם זה יתחיל, זה לא יגמר.

הסטלן – אפשר להודות שגם אצלנו במכללה יש קצת מהסטודנט הסטלן. אני מדברת על אותו סטודנט שאיכשהו יושב כל היום על הדשא עם שכטה ביד, ובוהה בצורות של העננים רק בשביל לוודא מה בדיוק השתנה בהם מאתמול. וכשהוא כבר נכנס לשיעור, אפשר למצוא אותו מרייר על השולחן באמצע חלום על… דברים ירוקים וכאלה.

אין ספק שבלעדיהם היום שלנו היה עובר בהרבה יותר כיף ורוגע, אבל מצד שני, אולי גם היה לנו קצת יותר משעמם, או יותר נכון, לא היה לנו על מה להתמרמר. אחרי הכל, אנחנו סטודנטים לא? וזה מה שסטודנטים עושים…

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה