לימודים | מערכת חשיפה לצפון | 23.11.2015

לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים 2015 "הטראומה השנייה"

מחקר אקדמי חדש וראשון מסוגו בארץ בדק את התייחסות רשויות החוק לנפגעות אונס ותקיפה מינית
עוד בנושאים:

 היקפה הנרחב של האלימות המינית כלפי נשים בישראל עלתה למודעות הציבורית בעת האחרונה, אולם  למרות השיח החברתי הער בנושא זה, הוא עדיין רווי בדעות קדומות ומיתוסים מעוותים המעידים על חוסר הבנה משמעותי של מהות התופעה והשלכותיה, והמובילים להאשמת הנפגעות. מחקר אקדמי חדש וראשון מסוגו בישראל, המתפרסם לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים, מגלה כי  תפיסות מסולפות אלה מוצאות את דרכן גם לרשויות החוק, האמורות לטפל בתלונות הנפגעות לאורך ההליך הפלילי ומייצרות הטיה מרובה נגד הנפגעות.

המחקר הנוכחי, שנערך בהובלתה של ד"ר אביגיל מור, חוקרת בכירה בתחום האלימות המגדרית וראש התכנית ללימודי מגדר במכללה האקדמית תל-חי, מבקש לבחון את ההתייחסות שלה זוכות נפגעות תקיפות מיניות ואונס מצד רשויות החוק, כולל מערכת אכיפת החוק, הפרקליטות ומערכת המשפט. נבדקת המידה בה נגועות הרשויות במיתוסים מסולפים ודעות קדומות לגבי אונס, המטילים במידה רבה את האשם לתקיפה על הנפגעת, ומייצרים חשדנות ופקפוק במהימנות תלונתה. כמו כן, נבדקה רמת הבקיאות של אנשי הרשויות השונות בידע המדעי הרב שהצטבר בעת אחרונה בנוגע להיבט הנפשי של הפגיעה המינית, שלה רלוונטיות להליך הבירור של תלונות על אונס ולהליך הפלילי כולו.

בהתחשב בכך שקיים קשר מובהק בין יחס בלתי אוהד לנפגעת – המושתת על העדר מודעות לכל הכרוך בטראומת האונס – לבין טיפול כושל בתלונתה, סגירת תיקים בקלות בלתי נסבלת, ענישה בלתי מספקת והחמרה במצוקתה הנפשית של הקורבן, מחקר זה הינו בעל חשיבות ציבורית וחברתית מהמעלה הראשונה.

המחקר התבצע בעזרת נשות מקצוע המלוות את נפגעות האונס במגעיהן עם רשויות החוק לכל אורך ההליך הפלילי ונמצאות בקשר הדוק עם רשויות החוק השונות, החל במשטרה, דרך הפרקליטות ועד למערכת המשפט. השתתפו במחקר נשות מקצוע מכל רחבי הארץ (תל אביב, השרון, השפלה, חיפה, ירושלים וקריית שמונה), שיחד ליוו למעלה מ-800 מקרים של תלונות על אונס. יצוין שמרבית המחקרים המקבילים בארצות אחרות משתמשים אף הם בטכניקה זו שבאמצעותה הם אוספים נתונים מגופים בעלי ידע מבוסס על המתרחש ברשויות אלה.

ראשית אמד המחקר את מידת ההחזקה במיתוסי אונס והתפיסות הרווחות בקרב רשויות החוק בנוגע לתקיפות מיניות. על פי הממצאים, מיתוסים המאשימים את הנפגעת ביחס להתנהגותה ורואים בה את הגורם לאונס (כגון לבוש חשוף, הזמנת בחור אליה הביתה, שתיה לשוכרה וכדומה) נפוצים במידה רבה בקרב הרשויות. כך גם הציפייה מהנפגעת להביע אי-הסכמה באופן ברור ונטייה להאשימה בגרימת האונס אם לא נהגה כך. נראה כי בקרב כשני שלישים עד שלושה רבעים מאנשי המשטרה והפרקליטות רווחות תפיסות אלה, אצל חלקם במידה רבה ואצל חלקם האחר במידת מסוימת; במערכת המשפט מתגלה מציאות טובה במקצת כשהשכיחות יורדת לסביבות ה-50%-60%. כמו כן, בשלוש הרשויות יש החזקה משמעותית במיתוס שנשים מרבות להגיש תלונות כוזבות על אונס (מעל ל-60% בשלוש הרשויות), למרות שבפועל רק כ-2% מהתלונות הן כוזבות. באופן דומה, בשלושתן יש קושי להכיר במין כפוי בתוך הנישואין כאונס (בין 40-70%, תלוי רשות), אף על פי שחוק האונס חל על כפייה מינית זו בדיוק באותה המידה.

"הממצאים מעלים שבשלוש הרשויות מתקיימת מידה משמעותית של האשמת קורבן קלאסית הנשענת על תפיסות אנדרוצנטריות המטילות את האחריות למניעת האונס על הנפגעת. מצופה ממנה לחזות את ציפיות הגבר שצרכיו מוצבים במרכז, ולפעול בהתאם. צרכיה שלה, מנגד, אינם נלקחים בחשבון כמעט כלל".

בנוסף לכך, מתברר כי רמת הידע הרלוונטי של אנשי רשויות החוק לוקה בחסר. רבים מהם אינם מודעים כלל למנגנונים הפסיכולוגיים האופייניים לנפגעות אונס, דוגמת הקיפאון (הנחווה ע"י כ-89% מהנפגעות) והניתוק (שנחווה ע"י כשני שליש מהנפגעות). הם גם לא מבינים את ההשלכות של מנגנונים אלה על התנהגות הנפגעת, ולכן אינם יכולים להבין את המשמעות המשפטית שלהם. בשונה ממגמות ההחזקה במיתוסי האונס, לא דווח על הבדל מובהק סטטיסטית ברמת הידע הכללית בין אנשי הרשויות השונות. מהממצאים עולה כי רוב גורף, 60% עד 80% מבעלי התפקידים בשלוש הרשויות, אינם יודעים הלכה למעשה מה עובר על נפגעות האונס במהלך התקיפה ולאחריה.

 "למחסור בידע כה בסיסי בקרב הגופים המופקדים על הוצאת הצדק לאור השלכות חמורות ביותר. הרי מדובר במודעות חיונית ביותר להבנת תגובות הנפגעת והתנהלותה. בלעדיה עלולות תגובות אלה להיראות סתומות, או אף להיתפס כעילה להאשמת הקורבן, כפי שאכן קורה לעיתים קרובות. ניקח לשם דוגמה את תגובת הקיפאון. במידה שבה אנשי רשויות החוק אינם מודעים לנורמטיביות של תגובת הקיפאון לאונס, כן גדלים הסיכויים שהם יטילו את האחריות לסיכול האונס על הנפגעת ויראו באי-התנגדותה עדות להסכמה, או לכל הפחות הצדקה לאי-הבנה מצד התוקף. לעומת זאת, ההבנה כי אין כמעט נפגעת שלא משתתקת במידה כזו או אחרת בעת תקיפתה מבהירה שאין שום הגיון בציפייה ממנה להראות התנגדות פעילה. נהפוך הוא, בהתחשב בשכיחות הגבוהה של תגובת הקיפאון, סביר לצפות שאלה המופקדים על בירור התלונה יראו בה ביטוי מובהק לאי הסכמה".

"ממצאים אלה מצביעים על צורך דחוף בהכשרה ספציפית לאנשי רשויות החוק אשר תפריך את מיתוסי האונס והדעות הקדומות הרווחים בקרבם ותקנה ידע רלוונטי שישמש את המערכת לכל אורך ההליך הפלילי ויסייע לעושים במלאכה לעשות שימוש מושכל בהיבט הנפשי של התקיפות המיניות. בשורה התחתונה, זהו אינטרס משותף לכל מי שמעוניין לקדם את הטיפול המיטבי בנפגעות האלימות המינית, ועל כן יש לקוות שהרשויות השונות יקדמו ממצאים אלה בברכה ויעשו בהם שימוש מרבי" מסכמת ד"ר מור.

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה