לימודים | מערכת חשיפה לצפון | 09.10.2013

דקן הסטודנטים, ד"ר זאביק גרינברג, בפנייה אישית לסטודנטים

לכבוד תחילת שנת הלימודים ד"ר זאביק גרינברג, דקן הסטודנטים, מברך את הסטודנטים החדשים המתחילים את חייהם האקדמיים במכללה האקדמית תל-חי ומזכיר לאלה הממשיכים כמה נקודות חשובות על החיים כסטודנט בצפון. הדרך לצלוח את ארבעת השנים האקדמאיות אומנם דורשת שקדנות וחריצות – אך לא רק. ד"ר גרינברג חושף בפני הסטודנטים את הבעיות הקטנות אשר עלולות לצוץ ומציג פתרון שיעשה את החיים הסטודנטיאלים קלים ומלאים חיוכים
עוד בנושאים:

שלום רב,

סגל דיקנאט הסטודנטים רואה בסטודנטים שותפים מלאים בכל הפעילויות שמתרחשות במכללה האקדמית תל חי. אנו עושים הכל על מנת לסייע לכם לפצוח את השנה ולסיימה בצורה הטובה ביותר. מטרתנו היא לאפשר לכם להתמקד בלימודים ולשפר את ההישגיכם האקדמאיים ולדאוג לאווירה נינוחה ונעימה שתוביל להצלחתכם.

הדרך להצלחה אקדמית כוללת עבודה קשה, שקדות וחריצות אך ישנן לא מעט בעיות "קטנות" שצצות בחייו של סטודנט. אנצל הזדמנות זו לשתף אתכם בעצות הקטנות אשר ישפרו את חייכם ויעזרו לסלול את דרכם לחיים אקדמיים מוצלחים.

שיהיה לכולכם יום נפלא ושנה מלאת הצלחה.

דר' זאביק גרינברג

דקן הסטודנטים

 

1. להתחיל על צד שמאל

נראה שהיום הראשון ללימודים הוא תמיד מסוג הימים בהם חוקי מרפי עובדים שעות נוספות: שכחתם לכוון שעון מעורר, האוטובוס איחר, או שמצאתם את מספר הכיתה הנכון בבניין אחר. בסופו של דבר הגעתם לכיתה הנכונה, אמנם באיחור – רק כדי לגלות שהתיישבתם במושב המיועד לשמאליים. מה עושים? מגיעים שעתיים לפני הזמן וחשוב לזכור שיש שני קמפוסים: קמפוס מזרח- חברה ורוח. קמפוס מערב- מדעים.

2. זו שיושבת תמיד בשורה הראשונה

רוב הסיכויים שתגלו בשורות הראשונות סטודנטית עם מחשב נייד המסכמת בלהיטות את דברי המרצה. אל תתפלאו אם תפגשו בה בשיעור אחר, בכיתה אחרת, ממשיכה בשלה. לרוב היא גם זו שמבקשת מהמרצה לחזור על משהו שהיא לא הספיקה להקליד, רק כדי לזכות לתגובה כי "זה לא חומר לבחינה". אתם יכולים לצחוק, אבל בסוף תגלו שאתם לומדים מהסיכומים שלה. מה עושים? שבו לידה מהשיעור הראשון, תחייכו ותפתחו קשרים- כבר בצהריים תשלחו לה הצעת חברות בפייסבוק – רק טוב ייצא לכם מזה.

3. סטודנט דיגיטלי

מיהרתם להגיע לשיעור בזמן, פתחתם את הלפטופ וקיבלתם חושך בעיניים! הדבר היחיד שמאיר לכם הוא האייקון המהבהב של הסוללה שנותרו לה עוד 5 דקות וחצי עד שיושבת לכם המחשב. את רשימת הקללות החביבה עליכם אתם בוחרים להקדיש לבן/בת הזוג שהורידו סרטים כל הלילה ולא טרחו להחזיר לכם את המטען. עכשיו, לפחות תעשו את עצמכם מקלידים, או במילים אחרות: תיראו עסוקים. מה עושים? הגיעו מספיק בזמן כדי לתפוס עמדה ליד השקע. ברבות מן הכיתות ניתן למצוא שקעים מתחת לשולחנות והביאו אתכם מהבית מפצל זרם- יעריכו אתכם על זה מאוד.

4. איפה חונים פה? מה זה הפקקים האלה בכניסה

חשבתם שאם יצאתם מתל אביב עברתם לגור בגליל והתחברתם לכל צמח בנחל נפתרתם גם מהפקקים? טעיתם- הכניסה למכללה עמוסה מאוד בבקר- זו לא סיבה לאחר לשיעורים. מה עושים? לא חייבים רכב פרטי יש הסעות ואוטובוסים זה יותר כלכלי כי יש הנחות למנויים, יותר 'סביבתי' ויותר ידידותי. אם בכל זאת בחרתם להגיע עם רכב? צאו מהבית רבע שעה קודם, והחנו ברחבת החניה הדרומית (הסודית) של קמפוס מזרח. חניה גדולה, נוחה וממנה לכיתות זה הליכה של כמה דקות וניתן לחצות ולהגיע למעבר התת קרקעי גם לקמפוס מזרח. הוצאת אנרגיה? זה במקום ריצת הערב שהבטחתם לעצמכם אתמול ולא קיימתם.

5. המלחמה הקרה

ביום הראשון ללימודים רבים הסיכויים שתהיו עדים, או אפילו תשתתפו, במערכה הראשונה של הקרב על המזגן. ניתן להחשיבה גם כנדבך נוסף במלחמת המינים. התרחיש קבוע וחוזר על עצמו. יריית הפתיחה תתחיל בערך לאחר 20 דקות, כאשר את דברי המרצה תקטע לפתע אחת הסטודנטיות שתבקש לכבות את המזגן, "כי נורא קר". מיד ישמעו קולות גבריים מירכתי הכיתה הרוטנים כי "ממש לא קר". המרצה, כאדם הרואה עצמו בעל יכולות פישור, ינסה להרגיע את הרוחות ויציע לכבותו למספר דקות. הקרב יסתיים, אך המלחמה תמשך. מה עושים? הצטיידו תמיד גם במעיל וגם בכפכפים. במלחמה הזאת כבר לא תיקחו שבויים.

6. חיים, תדליק את האורות

בכל שיעור בו נכחתם, מרבית הסיכויים כי הגיע רגע בו המרצה נדרש לעשות שימוש בעמדת המחשב. אך ברגע זה, נראה כאילו כל ידיעותיו הנרחבות התגמדו. הוא בסך הכל רצה להפעיל את המקרן, אבל נראה כי המקרן מסרב לשתף פעולה. לאחר שהצליח להפעילו, מגיע השלב בו הוא ינסה לכבות את אורות הכיתה. לרוב תצריך הפעולה מספר ניסיונות עד שהמרצה ישיג את התוצאה המבוקשת. מה עושים? שבו קרוב לעמדת המפסקים והיו אחראיים על האורות. תהיו ערניים לצרכי המרצה הוא רק יעריך אתכם יותר על העזרה שתושיטו לו…

7. יציאה מתוזמנת

אתם חייבים, פשוט חייבים לצאת לשירותים – אבל חוששים לפספס את המשפט הכי חשוב של המרצה, זה שבזכותו תבינו את כל השיעור. אחרי שהתאפקתם חצי שעה והגעתם למצב של "להיות או לחדול", החלטתם לעשות מעשה ויצאתם – יהיה מה שיהיה. אז מה היה? נכון, פספסתם את הדברים הכי חשובים ואתם רואים את החברים שלכם ממלאים במרץ את המחברת. מה עושים? בשביל זה המציאו את ההפסקה. ויש גם מכונות צילום. אלה נמצאות בספריה ובמסדרונות בקומות הקרקע.

8. אז מה למדתם היום?

רובנו לא התברכנו בכתב עגול, מסודר, קריא ויפה. בתיכון זה קצת מפריע, בצבא פחות, אבל באקדמיה? ובכן, עם כתב חרטומים פשוט לא מסתדרים. ובנוסף, בסוף השיעור נגלה שכתבנו שלושה רבעים של שברי משפטים סתומים, שכל היגיון או קשר ביניהם הוא מקרי בהחלט. ועכשיו, לכו תוציאו מזה סיכום שיעור שיעזור לכם להבין מה לעזאזל הייתה כוונת המשורר. מה עושים? הקליטו את השיעור או שבו ליד הסטודנטית מסעיף 3.

9. מי הזיז את השיעור שלי?

השיעור התחיל לפני מספר דקות ואתם כבר מתחילים לסכם בהתרגשות את דברי המרצה. אבל משהו בפנים מרגיש לכם מוזר: הפרצופים קצת שונים, והמרצה מדבר לא לעניין. מה קרה לו? למה הוא מרצה עכשיו על תורת ההסתברות כשהשיעור הוא בכלל על… כן, הבנתם את זה קצת מאוחר: נכנסתם לשיעור הלא נכון! עכשיו, כל מה שאתם רוצים הוא לצאת בשקט ובשיא הנימוס החוצה. הבעיה היא שאתם יושבים רחוק מאוד מהדלת. מה עושים? זה כמו להוריד פלסטר – כואב בשנייה הראשונה ואחר כך כבר לא. בקשו סליחה יפה ו- Just do it.

שיהיה לכולכם בהצלחה

*מעובד מתוך דבריה של לפרופ' אלמור, הכללה למנהל.

 

 

 

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה