אירועים | מערכת חשיפה לצפון | 14.03.2018

יום האישה במכללת תל חי

תכונות טבעיות או השפעות חברתיות עמוקות? הרצאה על מגדר במסגרת הקורס 'פסיכולוגיה של נשים', יום האישה 2018 לכבוד יום האישה הבינלאומי, בראשון האחרון התקיים שיעור במסגרת הקורס 'פסיכולוגיה
עוד בנושאים:

תכונות טבעיות או השפעות חברתיות עמוקות? הרצאה על מגדר במסגרת הקורס 'פסיכולוגיה של נשים', יום האישה 2018
לכבוד יום האישה הבינלאומי, בראשון האחרון התקיים שיעור במסגרת הקורס 'פסיכולוגיה של נשים', בו דובר על השפעות החברה על תכונות שני המינים.

ד"ר אביגיל מור, מרצה למגדר ופסיכולוגיה במכללת תל חי, חשפה את הסטודנטים לחשיבה ביקורתית בנושא השפעת החברה על תכונות בקרב המינים. ד"ר מור העלתה את השאלה, האם אנו מייצרים את התכונות המגדריות לפיהן בנות מתבכיינות ובנים מתגברים ובכך משליכים זאת על החברה והמעגל נמשך? והאם אנו בתור חברה יצרנו את ההתנהגות הזאת ואין בינה לבין המציאות קשר ביולוגי מוכח? תשובות תמצאו בהמשך הכתבה.

ההרצאה נפתחה במחקרי בייבי X אשר נעשו בשנות ה-90 וכללו מבדקים בפעוטות בסביבת מבוגרים. מחקרים אלו נעשו על מנת להוכיח את שהסטיגמות שקיימות על המינים, אינן ביולוגיות אלא חברתיות. המבוגרים התייחסו בצורה מסוימת לפעוט עם בגדים ורודים, ובצורה שונה לפעוטה בבגדים תכולים. התינוקות הולבשו בצבעים בצורה רנדומלית כך שלמבוגרים שהשתתפו במבדק לא הייתה ידיעה אמתית של מין הפעוט, אך משפטים כמו 'איזו חמודה ויפה', או 'איך הוא מחזיק את הכוס חזק כמו גבר', נאמרו בהתאמה לצבעי הבגדים ללא קשר למציאות. במחקר הוכח עד כמה המבוגרים מביאים לידי ביטוי את הסטיגמות גם כשאינן קשורות להתנהגויות עצמן. ד"ר מור הוכיחה בהרצאה שוב ושוב עד כמה ההבדל בין הבנים לבנות עיקרו בציפייה של החברה ושל ההורים. זאת אומרת, התכונות המותאמות לפעוט בהיותו זכר או נקבה הן כנבואה שמגשימה את עצמה, כהלבשה של מציאות מדומה על המציאות הקיימת, מבלי להותיר ברירה.

בניסוי בו הולבשו התינוקות בצבע הצהוב, על ההורים היה לנחש מי זכר ומי נקבה. פעמים רבות כאשר פעוט נשמע בוכה ביללה נחשב מיד כ'נקבה', ומי שצרח וכעס היה כביכול 'זכר', מה שלא בכל המקרים היה מהימן ולא תאם את ציפיות המבוגרים בניסוי. מכאן שהצעצועים לכל מין והיחס, מותאמים אך ורק לסטראוטיפים, שאותם כל דור מממש מחדש ומעביר לחברה שוב ושוב. סטראוטיפים אלה, לפיהם על הבן להתגבר כי הוא גיבור, ועל הבת לא לפחד למרות היותה עדינה, מלווים את שני המינים לכל החיים. החברה שלנו מאופיינת בבסיסה ע"פ הציפייה הסטראוטיפית.

"רק עם השנים ניתן להבחין בשינויים אצל שני המינים, מה שמראה כמה דבר זה נבנה ואינו מולד", מסבירה ד"ר מור. "הבדלים אלה מתפתחים בהשפעה חברתית ולא ביולוגית".

שני המינים מילדות למשל, מקבלים לידיהם בובות משחק. הבנות מקבלות את הברבי הרזה והמחייכת, ואילו הבנים מקבלים בובות גיבורי על בפרצוף זועף וגוף חסון. כך מקבלים הילדים דימוי לעצמם של "כמה אני יפה" אל מול "כמה אני חזק", חלוקה אשר עושה עוול לשני המינים בסטיגמות כבדות שמביאה עמה. הילדים גדלים אל תוך עולם שאינו דווקא טבעי להם ביולוגית, מבלי לדעת שהילדה יכולה להיות חזקה ושרירית או מנהיגה, והילד שומע מגיל צעיר שאסור לו לבכות.

בגיל היסודי בה קיימת הפרדה טבעית בין הילדים, וזוהי אתנחתא שלפני המורכבות שמגיעה עם גיל ההתבגרות, בו ההערכה העצמית של הבנות יורדת בצניחה חופשית, בניגוד לבנים. פער זה נשאר גם בבגרות, ואנו כמבוגרים יכולים לחוש בו עד היום.

לקראת סוף גיל התיכון הבנים והבנות אוחזים חזק בסטראוטיפים החברתיים כלפי מינם, ועם השנים דבר זה הולך ומתמתן.
בחיינו הבוגרים אותה "נבואה שמגשימה את עצמה", באה לידי ביטוי בכך שאנו מבטאים את הסטראוטיפים המגדריים על עצמנו. הציפיות של החברה גורמות לנו להציג את עצמנו לחברה באופן התואם למאפייני הסטראוטיפים. למשל, על פי מחקר, בחורה תציג את עצמה בצורה יותר סטראוטיפית ,מוחפצת, כאשר ייוודע לה מראש שהמראיין הינו שוביניסט. כאשר היא לא תדע פרט שכזה על המראיין, תציג עצמה כפי שהיא מבלי לנסות להתאים את עצמה אליו ואל החברה.

עלינו לזכור שהמודעות שלנו לנושאים אלה, תביא שינוי התנהגות אצלנו ואצל הסובבים אותנו, וכמובן חינוך יותר טוב לילדנו בעתיד.
יום האישה שמח!
שרה סובל

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה