אירועים | מערכת חשיפה לצפון | 11.12.2017

מפגש מרתק של מקבץ פילוסופיה בחוג הרב תחומי "לחיות ולשכוח"

השבוע התקיים במכללה מפגש של המקבץ לפילוסופיה שנקרא "חיים בסרט", שעסק בנושא "לחיות ולשכוח"- כיצד היה ארכיון-זיכרון-דיגיטלי משפיע על חיינו? במפגש הוקרן הפרק ה3 של הסדרה המוכרת
עוד בנושאים:

השבוע התקיים במכללה מפגש של המקבץ לפילוסופיה שנקרא "חיים בסרט", שעסק בנושא "לחיות ולשכוח"- כיצד היה ארכיון-זיכרון-דיגיטלי משפיע על חיינו?

במפגש הוקרן הפרק ה3 של הסדרה המוכרת 'מראה שחורה', ולאחריו נערך דיון פילוסופי בהנחיית ד"ר אורלי דהאן וד"ר אלי פיטקובסקי.

תקציר הפרק:

בפרק מסופר על מציאות בה ישנו לכל אדם צ'יפ מאחורי האוזן, אתו הוא נולד, ובו נמצא מאגר זיכרונותיו מנקודת מבטו- ממש כמו מאגר סרטים. כך ישנה אפשרות לכל אחד לפשפש בזיכרונותיו ולצפות בהם, להראותם לאחרים, ולמחוק. והכל לפי תאריכים ובמין הקרנת מסך.

ליאם, גיבור הפרק, רודף אחרי האמת כאשר הוא חושד באשתו פי על שבגדה בו. הוא מפתח סוג של אובססיה לאמת, ורודף אחריה דרך מאגרי הזיכרונות שלו ושל אחרים.

במין רגע של טירוף, תוך שהוא שיכור, מגיע ליאם אל ביתו של ג'ונאס- איתו אשתו בגדה בו. הוא כופה עליו באלימות שימחק את זיכרונותיו האישיים עם פי.

בחזרתו הביתה כופה ליאם על פי אשתו להראות לו את סיטואציית הבגידה עם ג'ונאס, והיא מנסה להתחמק אך ללא הצלחה ונאלצת להקרין את מה שהתרחש.

לאחר שעזבו פי והילדה את הבית, מסתובב ליאם בבית הריק ונזכר ברגעים יפים, נזכר נזכר ולא עוזב את מאגרי המידע שלו, עד שנעמד אל מול המראה וחותך את עצמו מאחורי האוזן ותולש את צ'יפ הזיכרון ממקומו.

תהיות בדיון הפילוסופי:

בהרצאה על הפרק, נשאלו השאלות מה זה "אני"? מה הם "הזכרונות שלי"? מה טיב היחסים בין "הזכרונות שלי" ל"אמת"?

ממה מורכב ה"אני"? מהתודעה? מהגוף? מהערבוב של השניים?

איך ה"אני" הזה, יהיה אשר יהיה, היה משתנה אילו היינו יכולים לשלוט בזיכרונות שלנו- למשל למחוק זיכרונות לא נעימים? לערוך כרצוננו זיכרונות כדי שיועילו לנו?

מצד שני,

האם בזיכרון כמו שלנו, שאינו דיגיטלי, אנחנו לא משנים את הזיכרון שלנו או את ההתייחסות שלנו לזיכרון? למשל בטיפול בטראומה, ישנו ניסיון לשינוי היחס לזיכרון.

בנוסף, האם המצלמה בחיינו, הסמרט-פון, אינם תופסים מקום כזה של עדות, שמה שאינו מתועד אינו קיים?
הציר-זמן בפייסבוק אינו תופס מקום דומה לארכיון הדיגיטלי?

הזיכרון בחיינו:

ישנן שתי גישות כלפי הפונקציה שהזיכרון ממלא בחיינו:
1. הגישה הטיפולית: אדם צריך לשלוט בזיכרונות שלו, גם בצורת העריכה שלהם, כדי להיות במצב טוב.
2. הגישה של המרדף אחרי האמת: צריך לשמור על הזיכרונות נקיים במובן של עדות ישירה מהמציאות.

בפרק שראינו, נראה שבמובן מסוים הגיבור פועל הפוך- נותן לזיכרונות לשלוט בו. הוא חושב שיש לו גישה ממשית ל"אמת".

האם בחיינו, תמונה שמועלת לפייסבוק ומתעדת משהו שקרה, אינה מסלפת מהאמת בכך שלא מראה את כל האמת? תמונה מחופשה "מושלמת" יכולה להיות גם סילוף של חופשה "סיוטית".

לסיכום:

זיכרון דיגיטלי אינו זיכרון שמתעד את כל ה"אמת". המציאות יותר מורכבת מאשר התיעוד ה"אובייקטיבי" שלה. לכן יכול להיות שארכיון דיגיטלי שכזה הוא מין "העתק חד ממדי" של החוויה עצמה.

יכול להיות שמה שהופך את העולם הזה לנסבל קצת יותר, הוא מימלא השקרים הקטנים שלנו לעצמנו ולסביבה שלנו, ה"עריכה" של הזיכרונות שלנו, ההדחקה, הרמייה העצמית.

מהבחינה הזו, יכול להיות שהידבקות ל"אמת" החד ממדית הזו רק מרחיקה אותנו מעצמנו..

ובראיה היסטורית, היצמדות ל"אמת" בשטחי המדע קידמה את אנושות.

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה