אקטיביזם | מערכת חשיפה לצפון | 22.05.2012

צומת מולר – בוגרת החוג לחינוך, מיכל מולר עושה טוב בעולם

"גיליתי מה אני רוצה להיות, כשאגדל, ואני בספק אלולא הדרך שעשיתי במכללה האקדמית תל-חי, ביחידה ל'מעורבות חברתית' ובחוג לחינוך ובהמשך דרכי בעבודה הזו, הייתי חושבת על הכיוון הזה ומבינה מה באמת מעניין ומאתגר אותי".
עוד בנושאים:

הכירו את מיכל מולר,31, בוגרת החוג לחינוך במכללה האקדמית תל-חי.

גרה בחוות ינאי הסמוכה לאיזור ראש-פינה ופעלה ביחידה למעורבות חברתית במסגרת "קרן דוד פרידמן" לאורך כל שלוש שנות לימודיה במכללה. במקביל פעלה כרכזת פר"ח במרכז העשרה לילדי פר"ח. את פעילותה החברתית עשתה מיכל כמדריכה ב"קבוצת ליאור" ובשנה האחרונה כמובילת צוות המדריכים ומרכזת את פעילויות הקבוצה.

מייד עם תום לימודיה במכללה, בשנה שעברה (תשע"א), הגישה את מועמדותה ל"עמותת כיוונים – מכינת כנפיים".

 

"קבוצת ליאור"

הוקמה לפני כ-5 שנים, כיוזמה פרטית של סטודנטית בחוג לעבודה סוציאלית  ופועלת ללא מימון כספי, או תמיכה מכל גורם ומצליחה להחזיק מעמד כבר 4 שנים, בעזרת היחידה למעורבות חברתית ותרומה נדיבה של "קרן דוד פרידמן".

מטרת הקבוצה למצוא פתרון לשעות הפנאי של הנוער בעל הצרכים המיוחדים מקרית-שמונה, ברובו מבית הספר "רננים". בקבוצה לוקחים חלק כ-10 נערים ונערות בגילאי 21-12, הנפגשים שעתיים בשבוע לפעילות העשרה ויצירה בנושאים שונים כגון: איכות הסביבה והטבע, תרומה לקהילה, זהירות בדרכים, חגים, תיאטרון ועוד. דאגתה העיקרית של מיכל בקבוצה, הייתה לחזק את שיתוף הפעולה עם שבט הצופים בקרית-שמונה, כך שילדי הקבוצה ייחשפו לתכנים צופיים, הכוללים פעילויות מאתגרות שונות ומגוונות. עיקר פועלה היה מציאת שיתופי-פעולה ודרכים להבטיח את המשך פעילות הקבוצה גם לשנים הבאות, מול בי"ס "רננים", המכללה האקדמית תל-חי וגורמים פרטיים נוספים.

מיכל פעלה מתוך אמונה שלמה שמדובר בעשייה נכונה ותורמת לילדים בעלי פיגור שכלי ואף שאפה להגדיל את משתתפי הקבוצה ואת מעורבות ההורים בה.

"מכינת כנפיים"

מכינה לקידום צעירים בעלי צרכים מיוחדים השוכנת בבוסתן הגליל. חניכים המתקבלים לתוכנית הינם בעלי נכות פיזית, מוטורית, חושית או מחלה כרונית. כל חניך חייב להיות מוכר על ידי ביטוח לאומי כנכה. לרוב מגיעים לאחר סיום לימודי התיכון, השלב הקריטי בו כל נער ונערה כמעט נשלחים לצבא ועוזבים את הבית. הרעיון הוא לאפשר להם לעשות את המהלך הנורמטיבי ולאפשר ספרציה מההורים ומהתלות בגורם המטפל בחתירה לעבר עצמאות.

שנתיים, הוא הזמן של המכינה, כאשר בשנה הראשונה הדגש הוא חברתי והחניכים חיים כקומונה. מדי בוקר הם הולכים לשרות לאומי המותאם להם על-פי רצון, יכולת ונגישות ובערב ישנן פעילויות חברתיות, למידת כישורי חיים ועוד עם שימת דגש על עצמאות.

בשנה השנייה חיים החניכים בדירות עצמאיות בנהרייה כשותפים לכל דבר. חלקם ממשיכים בעוד שנה של שירות לאומי ואלו שלא לרוב לומדים או עובדים. הדגש בשנה זו הוא שילוב בקהילה והתפתחות אישית. בשעות אחה"צ נפגשים כולם, או בנפרד לפעילויות שונות ומגוונות, כאשר לכל חניך נבנית יחד תוכנית אישית במטרה לקדם אותם לעבר היציאה לעצמאות בסוף התוכנית.

 

במילים של מיכל:

"בתפקידי כמדריכה שיקומית בלתי-פורמאלית אני עובדת עם החניכים, שנמצאים כעת בשנה השנייה שלהם. העבודה שלי מתמקדת בליווי החניכים, פעילויות פנאי, כישורי חיים ועזרה בתחומי חיים שונים בהם הם מתקשים. עם כל חניך אני נפגשת אחת לשבוע לשיחה אישית שתלויה בתוכן שהם מעלים. במקביל, אני מציבה איתם מטרות משותפות למען קידומם בכל תחומי החיים השונים, ממשפחה ואהבה ועד ניהול משק-בית.

לעבודה הזו הגעתי די במקרה, כי חיפשתי משהו בתחום החינוך הבלתי-פורמאלי ובאזור נהרייה.

מהר מאוד השתלבתי והקסם שבעשייה והתרומה הציף אותי, מצאתי עצמי טובעת בתחום חדש ומסקרן שאין לו סוף ובכל יום אני לומדת משהו חדש על עצמי ובכלל. במסגרת התואר הראשון שעשיתי בחינוך מיוחד ושילוב אומנויות נחשפתי להרבה מסגרות שונות ומעניינות, אך מעולם לא לתחום זה של שיקום בלתי-פורמאלי. עיקר הקסם מתבטא בתקווה, ברוב המסגרות יש אלמנט של תיוג, של סגירת השונה בתוך מקום מוגן וסגור ולא בהכרח משלב. בעמותה במקום לסגור בפנים מוציאים אותם החוצה, ישנו שילוב ממשי וחתירה ליציאה מהמקום של אוכלוסיה נתרמת/נתמכת לתורמת עם תקווה ליציאה לעצמאות והתקדמות בחיים.

לעמותה יש מספר תוכניות שונות חוץ מ"מכינת כנפיים", כמו המכינה לבוגרים שמיועדת לחניכים שאינם בגיל של שירות לאומי, או שסיימו את מכינת כנפיים ועדיין זקוקים לליווי ותמיכה בפן התעסוקתי והלימודי. כמו כן, ישנה מכינה לצעירים בעלי לקות שמיעה בחיפה שעובדת על אותו עיקרון כמו מכינת כנפיים וכל התוכנית מתקיימת בשפת הסימנים. בתחושה שלי הגעתי למקום הנכון ובזמן הנכון וגם אני בהתפתחות מתמדת שם.

אחד מהמקרים המיוחדים והמעניינים ביותר בהם נתקלתי בעבודתי, הנו סיפור של חניכה שלי, נכה בגפיים, לא מלידה. מעולם לא אובחנה אצלה מחלה, או הסבר לנכות. היא מתניידת עם הליכון ובכלל כל ההיסטוריה שלה מעומעמת מאוד ואין כל-כך אזכורים כתובים שמסבירים מה קרה לה. ישנו קושי משפחתי והיא עונה להגדרה של נערה בסיכון ונחשבת קוגנטיבית גבולית. בתחילה היו לי קשיים רבים איתה, כמו התפרצויות זעם ומשברים שונים.

במסגרת השיחות האישיות שלי איתה, בניית הקשר והאמון גיליתי בה אינטליגנציה רגשית ייחודית וסיכוי רב לשינוי. בנוסף ישנם קשיי למידה קשים. המוטיבציה שלה והרצון ללכת וללמוד יום אחד מקדמים אותה מאוד. במסגרת התהליך שלנו יחד, השיקוף והשהייה הגענו להשערה, שכנראה אחד מהגורמים לנכות הוא טראומת ילדות, שלא ארחיב עליה. בעקבות תהליך זה בשילוב פיזיותרפיה והידרותרפיה ועוד גורמים מטפלים, היא התחילה להשתקם ועושה צעדי ענק וכעת נמצאת בשלב מעבר בין הליכון לקביים ובמקביל היא מחזקת את מיומנויות הלמידה והתעסוקה שלה. כל צעד איתה הוא משמעותי ומבחינתי נחשב כהצלחה מסחררת וההתקדמות מרגשת ומחזקת אותי להמשיך.

במסגרת העבודה יש דגש רב על הפן המקצועי, מעבר למפגש עם אנשי מקצוע וחזון ייחודיים כמו מנכ"ל העמותה, גידי צור, שבחזונו הקים את כל הרעיון הממשי המיוחד הזה שנקרא "מכינת כנפיים" והוא מורה רוחני לכל מי שלוקח חלק בעמותה, ישנם גם מפגשים עם האחות השיקומית של העמותה שמשמשת כמלווה צמודה, מפגשים עם עובדים סוציאליים ועוד… אנחנו כצוות נפגשים פעם בחודש למפגש למידה, בו אנחנו לומדים מאמרים רלוונטיים ומקשרים אותם ישירות לעבודה היומיומית. ישנו דגש רב על מקצועיות והתפתחות כדי להוציא את המקסימום שניתן בשטח. אני רוכשת כלים ומתוודעת לשיטות טיפול שונות, הן מבחינה רפואית והן מבחינה רגשית.

העבודה במכינה פתחה בפניי עולם אחר וחדש, מאתגר ומרתק וכעת אני בתהליכים לקראת תואר שני בתחום העבודה הסוציאלית הקלינית.

גיליתי מה אני רוצה להיות, כשאגדל, ואני בספק אלולא הדרך שעשיתי במכללה האקדמית תל-חי, ביחידה ל'מעורבות חברתית' ובחוג לחינוך ובהמשך דרכי בעבודה הזו, הייתי חושבת על הכיוון הזה ומבינה מה באמת מעניין ומאתגר אותי".

 

אהבתם? עשו Like שנדע.

 

 

מערכת חשיפה לצפון

מערכת חשיפה לצפון

בלוג 'חשיפה לצפון' כאן כדי לעדכן אתכם בכל הידיעות, האירועים וההתרחשויות במכללה האקדמית תל-חי וסביבתה. העיקר שלא תאבדו את הצפון.

תגובות בבלוג חשיפה לצפון

הוסף תגובה בבלוג חשיפה לצפון

יש לרשום שם מלא

יש לרשום כתובת אימייל תקינה

יש לרשום תגובה